כלי יקר על בראשית· רבי שלמה אפרים מלונטשיץ
פרק יז · פסוק יט
אֲבָל שָׂרָה אִשְׁתְּךָ יוֹלֶדֶת לְךָ בֵן. יֵשׁ לְהִתְבּוֹנֵן, וַהֲלֹא כְּבָר אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא ״וְגַם נָתַתִּי לְךָ מִמֶּנָּה בֵּן״ (בראשית יז טז), וּמִלַּת ״נָתַתִּי״ אַף עַל פִּי שֶׁהַבְטָחַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ דּוֹמָה כְּאִלּוּ הִיא נְתוּנָה כְּבָר, מִכָּל מָקוֹם נִרְאֶה שֶׁהִזְכִּיר לְשׁוֹן עָבָר כִּי כְּבָר נָתַן לְשָׂרָה הַהֵ״א אֲשֶׁר הִיא סִבָּה לְתוֹלָדָה כָּאָמוּר. וְעוֹד מַה שֶּׁאָמַר ״הַלְּבֶן מֵאָה שָׁנָה יִוָּלֵד״, וְכִי הָיָה אַבְרָהָם מְסֻפָּק בִּיכֹלֶת הָאֵל, חָלִילָה? כִּי פְּשׁוּטוֹ מַשְׁמָע שֶׁאֵין זֶה תְּמִיהָה קַיֶּמֶת, וְיַגִּיד עָלָיו רֵעוֹ ״וְאִם שָׂרָה הֲבַת תִּשְׁעִים שָׁנָה תֵּלֵד״. וְהַקָּרוֹב אֵלַי בָּזֶה, לְפִי שֶׁמָּצִינוּ לְשׁוֹן ״בֵּן״ אַף בְּלֹא לֵידָה, כְּמוֹ שֶׁאָמַר בְּמֹשֶׁה רַבֵּינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם (שמות ב י) ״וַיְהִי לָהּ לְבֵן״. כָּךְ חָשַׁב אַבְרָהָם, מֵאַחַר שֶׁנֶּאֱמַר ״גַּם נָתַתִּי לְךָ מִמֶּנָּה בֵּן״ וְלֹא הוּזְכְּרָה הַלֵּדָה, וַדַּאי כַּוָּנָתוֹ שֶׁתָּבִיא אֲסוּפִי מִן הַשּׁוּק וּתְגַדְּלֶנּוּ עַל בִּרְכָּהּ, וְדוֹמֶה כְּאִלּוּ הָיָה בְּנוֹ וּבְנָהּ מַמָּשׁ, כִּי לָמָּה יְשַׁנֶּה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הַטֶּבַע בְּמָקוֹם שֶׁיֵּשׁ לְפָרֵשׁ דִּבְרֵי הַשֵּׁם מַסְכִּימִים עִם הַטֶּבַע. לָכֵן אָמַר בִּלְשׁוֹן תְּמִיָּה ״הַלְּבֶן מֵאָה שָׁנָה יִוָּלֵד״. עַל כֵּן הֵשִׁיב לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא ״אֲבָל שָׂרָה אִשְׁתְּךָ יוֹלֶדֶת בֵּן״, לֵדָה מַמָּשׁ.
וּמַה שֶּׁאָמַר ״וְהָיְתָה לְגוֹיִם״ לְשׁוֹן רַבִּים, יִתָּכֵן לְפָרְשׁוֹ שֶׁרָמַז לוֹ שֶׁבִּזְכוּתָהּ נִפְקְדוּ כָּל הָעֲקָרוֹת שֶׁבְּכָל הָעוֹלָם, וְעַל יְדֵי זֶה דּוֹמֶה כְּאִלּוּ יָצְאוּ גּוֹיִם רַבִּים מִמֶּנָּה, שֶׁהֲרֵי מִשָּׂרָה לֹא יָצְאוּ כִּי אִם יִשְׂרָאֵל גּוֹי אֶחָד בָּאָרֶץ, שֶׁהֲרֵי עֵשָׂו אֵינוֹ בַּכְּלָל, כִּי כְבָר נֶאֱמַר ״כִּי בְיִצְחָק יִקָּרֵא לְךָ זָרַע״ (בראשית כא:יב).