כלי יקר על בראשית· רבי שלמה אפרים מלונטשיץ
פרק יז · פסוק טו
לֹא תִקְרָא שְׁמָהּ שָׂרַי. לְפִי שֶׁכָּל יוֹ״ד תֹּאַר לְזָכָר, וּמָצִינוּ לָשׁוֹן זֶה בְּזָכָר שֶׁנֶּאֱמַר (שופטים ה טו) וְשָׂרַי בְּיִשָּׂשׂכָר, לְפִי שֶׁהָיְתָה עֲקָרָה כִּזְכָרִים לֹא יוֹלְדִים, וְעַכְשָׁיו נִתַּן לָהּ הֵ״א בִּמְקוֹם יוֹ״ד, כִּי כָל הֵ״א תֹּאַר לִנְקֵבָה לְהוֹרוֹת שֶׁמֵּעַתָּה תִּהְיֶה נְקֵבָה יוֹלֶדֶת. וּכְדֵי שֶׁלֹּא יִהְיֶה לַיּוֹ״ד תַּרְעֹמֶת לוֹמַר שֶׁנֶּעֱקַר מִן הַתּוֹרָה חֲצִי מִסְפָּרָהּ, עַל כֵּן הוֹסִיף הֵ״א לְאַבְרָהָם לְהַשְׁלִיטוֹ עַל כָּל הֲמוֹן גּוֹיִם וְעַל חֲמִשָּׁה רָאשֵׁי אֵבָרִים. וּלְדַעַת חַכְמֵי הַקַּבָּלָה יֵשׁ בַּהֵ״א כֹּחַ הַתּוֹלָדָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית מז כג) ״הֵא לָכֶם זֶרַע״, וּכְמוֹ שֶׁאָמַר (בראשית ל ב) ״הֲתַחַת אֱלֹהִים אָנֹכִי״ וְגוֹ׳. וְזֶהוּ טַעַם לִשְׁנֵי הַהֵ״א שֶׁל בִּלְהָה. עַל כֵּן נִתְּנוּ כָּאן שְׁנֵי הַהֵ״א, אַחַת לְאַבְרָהָם וְאַחַת לְשָׂרָה. וְנִלְקְחָה הַהֵ״א מִן שָׂרָה לְאַבְרָהָם, לְהוֹרוֹת שֶׁזְּכוּת שֶׁל שָׂרָה גָּרַם לָהֶם לְתוֹלָדָה זוֹ, כְּמוֹ שֶׁאָמַר (בראשית ל ג) ״וְאִבָּנֶה גַם אָנֹכִי מִמֶּנָּה״, בִּזְכוּת שֶׁהִכְנִיסָה צָרָתָהּ לְבֵיתָהּ. וְאִם כֵּן זְכוּתָהּ שֶׁל שָׂרָה גָּרַם לְאַבְרָהָם שֶׁיּוֹלִיד. דָּבָר אַחֵר, לְכָךְ נִתַּן לָהֶם הַהֵ״א, כִּי בְּהֵ״א בָּרָא ה׳ אֶת הָעוֹלָם, וְלֹא לְתֹהוּ בְרָאָהּ כִּי אִם לָשֶׁבֶת יְצָרָהּ, עַל כֵּן תִּהְיֶה הַהֵ״א סִבָּה לְתוֹלְדוֹתָם לְצֹרֶךְ יִשּׁוּב הָעוֹלָם. וְיָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁמַּה שֶּׁנֶּאֱמַר (בראשית יב ב) ״וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ״, בְּתוֹסֶפֶת ה״א, רֶמֶז שֶׁיּוֹסִיף הֵ״א עַל שְׁמוֹ, וּבְסִבָּה זוֹ ״אֶעֶשְׂךָ לְגוֹי גָּדוֹל״.