כלי יקר על בראשית· רבי שלמה אפרים מלונטשיץ
פרק יב · פסוק ז
וַיֵּרָא ה׳ אֶל אַבְרָם. מַה שֶּׁלֹּא נִרְאָה אֵלָיו ה׳ מִיָּד כְּשֶׁאָמַר לוֹ לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ, לְפִי שֶׁאָז הָיָה עֲדַיִן בְּחוּצָה לָאָרֶץ כְּדַעַת הָראב״ע, וּבְחוּצָה לָאָרֶץ אֵין שְׁכִינָתוֹ יִתְבָּרַךְ נִגְלֶה, וּרְאָיָה מִיּוֹנָה, (מכילתא בא יב ד) וְאִם כֵּן לֹא נִרְאָה אֵלָיו שָׁם ה׳ בְּמַרְאָה, כִּי אִם קוֹל דְּבָרִים לְבַד הָיָה שׁוֹמֵעַ, וְעַל כֵּן לֹא בָּנָה שָׁם מִזְבֵּחַ, רַק ״לַה׳ הַנִּרְאֶה אֵלָיו״ (בראשית יב:ז). אֲבָל בְּעוֹד שֶׁלֹּא הָיָה נִרְאֶה אֵלָיו, לֹא רָצָה לִבְנוֹת מִזְבֵּחַ בְּמָקוֹם שֶׁאֵין הַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה. וְזֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר בְּמֹשֶׁה (שמות ד א) ״כִּי יֹאמְרוּ לֹא נִרְאָה אֵלֶיךָ ה׳״ (שמות ד:א), כִּי אֵין דַּרְכוֹ לְהִתְרָאוֹת בְּחוּצָה לָאָרֶץ, וּבְזֶה יַכְחִישׁוּ לוֹמַר שֶׁגַּם קוֹל לֹא שָׁמַעְתָּ.