כלי יקר על בראשית· רבי שלמה אפרים מלונטשיץ
פרק יב · פסוק ו
עַד מְקוֹם שְׁכֶם עַד אֵלוֹן מוֹרֶה. הֶרְאָהוּ קַבָּלַת הַתּוֹרָה וְהַשְּׁבוּעָה שֶׁבְּהַר גְּרִזִים וְהַר עֵיבָל. הֶרְאָה לוֹ קַבָּלַת הַתּוֹרָה לְהוֹרוֹת שֶׁבִּזְכוּת קַבָּלַת הַתּוֹרָה זָכָה לְיִעוּד ״לְזַרְעֲךָ אֶתֵּן אֶת הָאָרֶץ״ (בראשית יב:ז), כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים קה מד) ״וַיִּתֵּן לָהֶם אַרְצוֹת גּוֹיִם וַעֲמַל לְאֻמִּים יִירָשׁוּ בַּעֲבוּר יִשְׁמְרוּ חֻקָּיו וְתוֹרֹתָיו יִנְצֹרוּ״. וּכְלַפֵּי שֶׁאָמַר לְמַעְלָה ״וּמְקַלֶּלְךָ אָאֹר״ (בראשית יב:ג), הוֹרָה שֶׁזֶּה יִהְיֶה עַד אֵלוֹן מוֹרֶה וְלֹא עַד בִּכְלָל, כִּי כָּל הַמְבָרְכִים וְהַמְקַלְלִים שֶׁבְּהַר גְּרִזִים וְהַר עֵיבָל יִהְיוּ בְּהַסְכָּמַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְלֹא יָאוֹר אֶת הַמְקַלְלִים הָהֵם, כִּי קִלְלָתָם הִיא לְשֵׁם הַתַּכְלִית וּבְרָכָה תֵּחָשֵׁב.