אור ברסלב
כלי יקר על בראשית פרק ו › פסוק יג

כלי יקר על בראשית· רבי שלמה אפרים מלונטשיץ

פרק ו · פסוק יג

פסוק יב

קֵץ כָּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי. יוֹם הַמִּיתָה נִקְרָא ״קֵץ כָּל בָּשָׂר״, בָּא לְפָנַי וְקוֹבֵל שֶׁאֵין לוֹ זִכָּרוֹן בֵּין כָּל הַבַּעֲלֵי חַיִּים, וְאִיש לֹא זָכַר אוֹתוֹ. כִּי מִטַּעַם זֶה הִמְתִּין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שִׁבְעַת יְמֵי אֶבְלוֹ שֶׁל מְתוּשֶׁלַח, כִּי יִרְאוּ חֲכָמִים יָמוּתוּ, אוּלַי הַחַי יִתֵּן אֶל לִבּוֹ כִּי זֶה הַתַּכְלִית הַנִּרְצֶה מִן הָאֵבֶל וְהַהֶסְפֵּד. כִּי הַגּוֹזֵל וְעוֹשֶׂה עֹשֶׁר וְלֹא בְמִשְׁפָּט, אִלּוּ הָיָה זוֹכֵר יוֹם הַמָּוֶת כִּי בַּחֲצִי יָמָיו יַעַזְבֶנּוּ, לֹא הָיָה גּוֹזֵל מִשֶּׁל אֲחֵרִים, אֶלָּא וַדַּאי שֶׁחוֹשֵׁב כִּי לְעוֹלָם חוֹסֶן, כְּמוֹ שֶׁאָמַר (תהלים מט יב) ״קִרְבָּם בָּתֵּימוֹ לְעוֹלָם״ וְגוֹ׳. וְהִנֵּה אִתִּי בֵּאוּר נִפְלָא עַל כָּל הַמִּזְמוֹר הַמְדַבֵּר מֵעִנְיַן מְאַסְפֵי הַמָּמוֹן וְטָעוּתָם, וְיַעַן כִּי לֹא בָּאתִי בְּחִבּוּר זֶה לְהַאֲרִיךְ בִּדְבָרִים שֶׁאֵינָן מֵעִנְיַן הַפָּרָשָׁה, עַל כֵּן לֹא אֶזְכְּרֶנּוּ פֹּה, אַךְ פָּסוּק זֶה לְבַד הָאוֹמֵר ״קִרְבָּם בָּתֵּימוֹ לְעוֹלָם, מִשְׁכְּנֹתָם לְדוֹר וָדוֹר״. תְּחִלָּה אָמַר ״בָּתֵּימוֹ״ וְאַחַר כָּךְ ״מִשְׁכְּנֹתָם״, תְּחִלָּה אָמַר ״לְעוֹלָם״ וְאַחַר כָּךְ ״לְדוֹר וָדוֹר״. וְהַנָּכוֹן לוֹמַר בָּזֶה שֶׁהָרָשָׁע הַבּוֹנֶה לוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה בִּנְיָן חָזָק וַעֲלִיּוֹת מְרֻוָּחִים מֵאַבְנֵי שַׁיִשׁ, וַדַּאי ״קִרְבָּם״, דְּהַיְנוּ מַחֲשַׁבְתָּם שֶׁ״בָּתֵּימוֹ לְעוֹלָם״, שֶׁהַבַּיִת שֶׁל אֲבָנִים יַעֲמוֹד לְעוֹלָם. וְאִם תֹּאמַר: מַה לּוֹ הֲנָאָה בָּזֶה שֶׁהַבַּיִת יַעֲמוֹד לְעוֹלָם אַחַר שֶׁהוּא לֹא יִשְׁכּוֹן וְיָדוּר בּוֹ לְעוֹלָם, וְכִי לֹא יֵדַע שֶׁסּוֹפוֹ לָמוּת? עַל זֶה אָמַר ״מִשְׁכְּנֹתָם לְדוֹר וָדוֹר״, שֶׁנּוֹתֵן בִּרְכַת שָׁלוֹם לְעַצְמוֹ, אַף אִם הוּא לֹא יָדוּר בּוֹ, מִכָּל מָקוֹם בָּנָיו וּבְנֵי בָנָיו לְדוֹר וָדוֹר יִשְׁכְּנוּ בוֹ. וְאִם תֹּאמַר: מַה כִּשְׁרוֹן לִבְעָלָיו אִם בָּנָיו יִשְׁכְּנוּ וְהוּא יִשְׁכּוֹן בַּקֶּבֶר? עַל זֶה אָמַר ״קָרְאוּ בִשְׁמוֹתָם עֲלֵי אֲדָמוֹת״, שֶׁהוּא הוֹלֵךְ בְּטָעוּת גָּדוֹל לוֹמַר כְּשֶׁבָּנָיו יִקְרְאוּ שְׁמוֹת בְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם בִּשְׁמָם, אָז יִקָּרֵא שֵׁם הַמֵּת עַל נַחֲלָתוֹ וְלֹא יִכָּרֵת, וְדוֹמֶה לוֹ כְּאִלּוּ הוּא חַי, וְעִנְיַן הַיִּבּוּם יוֹכִיחַ. מִצַּד טָעוּת זֶה, אֲפִלּוּ יוֹם הַמִּיתָה לֹא יַחֲזִירֵם לַמּוּטָב, לְכָךְ ״קֵץ כָּל בָּשָׂר בָּא״ וְקוֹבֵל לְפָנַי כָּאָמוּר.

וְיֵשׁ אוֹמְרִים, ״קֵץ כָּל בָּשָׂר״ זֶה מַלְאַךְ הַמָּוֶת הַמַּשְׁחִית, וּמִנֶּפֶשׁ עַד בָּשָׂר יְכַלֶּה וּמְקָרֵב קִצּוֹ, וְהוּא בָּא לְפָנַי וּמְבַקֵּשׁ לִתֵּן בְּיָדוֹ אֲשֶׁר לַמָּוֶת לַמָּוֶת. וְאָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: אִם אֶתֵּן רְשׁוּת לַמַּשְׁחִית, לֹא יַבְחִין בֵּין צַדִּיק לְרָשָׁע, לְפִיכָךְ ״וְהִנְנִי מַשְׁחִיתָם״ – אֲנִי בְּעַצְמִי. וּכְדֵי שֶׁלֹּא יִהְיֶה גַּם נֹחַ בִּכְלַל הַהַשְׁחָתָה, לְפִיכָךְ ״עֲשֵׂה לְךָ תֵּבַת״ וְגוֹ׳. רֶמֶז לַדָּבָר: ״קֵץ כָּל בָּשָׂר״ – סוֹף תֵּבוֹת מִן ״כָּל בָּשָׂר״ עוֹלֶה לְמִסְפַּר רל״א, כְּמִסְפַּר ״מַלְאָךְ סַמָּאֵל״, עִם שְׁמֹנֶה אוֹתִיּוֹת שֶׁבִּשְׁנֵי תֵּבוֹת אֵלּוּ.

תוכן העניינים

כלי יקר על בראשית

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה