כלי יקר על בראשית· רבי שלמה אפרים מלונטשיץ
פרק ו · פסוק יב
וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת הָאָרֶץ וְהִנֵּה נִשְׁחָתָה. זֶה עֲבוֹדָה זָרָה, שֶׁאֵין רוֹאֶה בִּלְתִּי ה׳ לְבַדּוֹ, כִּי הַכְּפִירָה עִקָּרָהּ בַּלֵּב. וּמִטַּעַם זֶה נֶאֱמַר בַּעֲבוֹדָה זָרָה (יחזקאל יד ה) ״לְמַעַן תְּפֹשׂ אֶת בֵּית יִשְׂרָאֵל בְּלִבָּם״, כִּי עִקַּר הָאֱמוּנָה בַּלֵּב. ״כִּי הִשְׁחִית כָּל בָּשָׂר אֶת דַּרְכּוֹ״, זֶה גִּלּוּי עֲרָיוֹת שֶׁנִּקְרָא ״דַּרְכּוֹ״, כְּ״דֶרֶךְ גֶּבֶר בְּעַלְמָה״ (משלי ל יט). וּלְדַעַת רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בראשית רבה כו ד) חָטְאוּ בְּהוֹצָאַת זֶרַע לְבַטָּלָה, לְכָךְ נֶאֱמַר ״עַל הָאָרֶץ״, כְּמוֹ שֶׁאָמַר (בראשית לח ט) ״וְשִׁחֵת אָרְצָה״. וְיִתְבָּאֵר עוֹד בְּסָמוּךְ תֹּאַר הַצַּדִּיק וְהַתָּמִים בַּפָּסוּק ״כִּי אוֹתְךָ רָאִיתִי צַדִּיק לְפָנַי״. וּמַה שֶּׁנֶּאֱמַר ״וְהִנְנִי מַשְׁחִיתָם אֶת הָאָרֶץ״, שֶׁאַף הָאָרֶץ נִתְקַלְקְלָה, יִתְבָּאֵר בְּעֶזְרַת ה׳ פָּרָשַׁת אַחֲרֵי מוֹת (ויקרא יח כה) בַּפָּסוּק ״וַתִּטְמָא הָאָרֶץ וָאֶפְקֹד עֲוֹנָהּ עָלֶיהָ״, שֶׁהָאָרֶץ נוֹגַעַת בַּדָּבָר.