כלי יקר על בראשית· רבי שלמה אפרים מלונטשיץ
פרק ב · פסוק כא
וַיִּסְגֹּר בָּשָׂר תַּחְתֶּנָּה. אָמְרוּ בַּמִּדְרָשׁ (בראשית רבה יז:ו) שֶׁלֹּא נִמְצָא סָמֶ״ךְ בַּתּוֹרָה עַד שֶׁנִּבְרְאָה הָאִשָּׁה, לְפִי שֶׁנִּבְרָא הַשָּׂטָן עִמָּהּ. וְיֵשׁ לִתֵּן טַעַם לָמָּה דַּוְקָא סָמֶ״ךְ יוֹתֵר מִן ט׳ אוֹ נ׳, לְפִי שֶׁסָּמֶ״ךְ לְשׁוֹן סְמִיכָה לְהוֹרוֹת כִּי מִצַּד הָאִשָּׁה צָרִיךְ הָאָדָם לִסְמִיכָה, כִּי ה׳ סוֹמֵךְ יָדוֹ שֶׁלֹּא יִפּוֹל בִּמְצוּדָתָהּ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (משלי יט:יד) ״וּמֵה׳ אִשָּׁה מַשְׂכָּלֶת״, וְסוֹמֵךְ יָדוֹ גַּם שֶׁלֹּא יִפּוֹל בִּידֵי יִצְרוֹ הָרָע, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (קידושין ל:) אִלְמָלֵא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹזְרוֹ אֵינוֹ יָכוֹל לוֹ. וּסְמִיכָה זוֹ רְמוּזָה בַּפָּסוּק ״וַיִּסְגֹּר בָּשָׂר תַּחְתֶּנָּה״, שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא סוֹגֵר בַּעֲדוֹ שֶׁלֹּא יִכָּשֵׁל בָּהּ, מִלְּשׁוֹן ״וַיִּסְגֹּר ה׳ בַּעֲדוֹ״ דְּהַיְנוּ סְגִירָה שֶׁל הַצָּלָה. וּמַה שֶּׁכָּתוּב ״וַיִּבֶן ה׳ אֶת הַצֵּלָע״, הִזְכִּיר לְשׁוֹן בִּנְיָן לְהוֹרוֹת שֶׁאֵין צָרִיךְ בְּזִוּוּג זֶה כִּי אִם לִכְדֵי שֶׁיִּהְיֶה הָעוֹלָם בָּנוּי וְלֹא חָרֵב, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית ל:ג) ״וְאִבָּנֶה גַּם אָנֹכִי מִמֶּנָּה״, שֶׁעַל יְדֵי הַבָּנִים נִקְרָא הָאָדָם בָּנוּי, וְכֵן בֵּן נִגְזַר מִלְּשׁוֹן בִּנְיָן, כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ״י (בראשית ה:כח) עַל פָּסוּק ״וַיּוֹלֶד בֵּן״.