כלי יקר על בראשית· רבי שלמה אפרים מלונטשיץ
פרק ב · פסוק ט
וְעֵץ הַחַיִּים בְּתוֹךְ הַגָּן. תַּרְגּוּמוֹ: ״וְאִילָן חַיַיָּא בִּמְצִיעוּת גִּנְּתָא וְאִילָן דְּאָכְלִין פֵּרוֹהִי חָכְמִין בֵּין טָב לְבִישׁ״. רָצָה לְתָרֵץ בָּזֶה לָמָּה לֹא הִזְהִירוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְאָדָם עַל שְׁנֵיהֶם יַחַד שֶׁלֹּא יֹאכַל מֵעֵץ הַדַּעַת וּמֵעֵץ הַחַיִּים, אֶלָּא לְפִי שֶׁעֵץ הַחַיִּים מִטִּבְעוֹ שֶׁהָאוֹכֵל מִן הָעֵץ עַצְמוֹ חַי לְעוֹלָם, כִּי לֹא הָיָה לוֹ פְּרִי כְּלָל וְטַעַם הָעֵץ הָיָה כְּטַעַם פְּרִי. אֲבָל עֵץ הַדַּעַת הָיָה לוֹ פְּרִי נֶחְמָד לְמַרְאֶה, כָּל אֹכְלָיו יֶאְשָׁמוּ לֵידַע בֵּין טוֹב לְרַע יוֹתֵר מֵהַצּוֹרֶךְ. לְפִיכָךְ קוֹדֶם שֶׁאָכַל מִן עֵץ הַדַּעַת לֹא הָיָה צָרִיךְ לְהַזְהִירוֹ עַל עֵץ הַחַיִּים כִּי לֹא הָיָה נֶחְמָד לְמַרְאֶה וְלֹא הָיָה בּוֹ עֲדַיִן דַּעַת לְהַבְחִין תּוֹעֶלֶת אֲכִילַת הָעֵץ הַהוּא, כִּי עֵץ בְּעָלְמָא הוּא, וּסְתָם בְּהֵמָה אֵינָהּ אוֹכֶלֶת עֵץ כִּי אִם אֵיזוֹ דָּבָר נֶחְמָד לְמַרְאֶה שֶׁיֵּשׁ פְּרִי. אֲבָל אַחַר שֶׁאָכַל עֵץ הַדַּעַת הָיָה חוֹשֵׁשׁ פֶּן יַבְחִין בְּשִׂכְלוֹ בְּתוֹעֶלֶת עֵץ חַיִּים וְיֹאכַל מִמֶּנּוּ כְּדֵי שֶׁיִּחְיֶה לְעוֹלָם, עַל כֵּן גֹּרַשׁ מִשָּׁם.