ככר לאדן על תלמוד ירושלמי עבודה זרה
פרק ה
הלכה ב
עד שלא יהא החמר מקפיד כצ"ל:
הלכה ג
והדא מתניתא על דעתיה דר"מ במחלקת ר' יוחנן וכו' כצ"ל:
הלכה ד
כהדא דתני בראשונה. פרק אין מעמידין דבבלי:
אין את מריה דנפשך. בפרשה ואתחנן רבה יש שינוי:
אזל להדא ניפולים. פי' שכם כדאיתא במסעי רבה:
שמע קלון אמרין נקרוץ כצ"ל:
כוביא פי' קוצים:
ר' ירמיה אכל חמצין. פי' אפונים:
בכל סמרטירי. פי' בכל עיירות כותים [בכל ארץ שומרון] סאמאריטאנוס בלע"ז:
כמין יונה אית להון כצ"ל:
כותיא דקיסרי וכו'. הרא"ש פ' א"נ ומרדכי פ"ק דב"מ ונמק"י פ"ה דמציעא ותוס' פ"ו דע"ז דף כ"ו והרא"ש שם:
הלכה י
שישראל מרפה ידיו וכו' ואהן דמרגל זיקא כצ"ל.
הלכה יא
א"ל ולכל דבר כצ"ל. פי'. וכי לכל דבר נאמר הלכה כר' אליעזר:
הלכה יב
אלו אמר תנא קמן איתתבת יאות כצ"ל. [ועי' בפ"מ]:
הלכה יד
והעקל של נצרים ושל בצבוץ ושל עץ כצ"ל. [וכ"ה בבבלי ע"ז נ"ה ע"א]:
הלכה טו
ונכנסו לקדושת ישראל נצא לחוץ ונלמוד כצ"ל:
אבל בסכין גדולה וכו'. (הרא"ם) [הרא"ש] והר"ן. והר"ן פ"ב דפסחים ומרדכי פ"ק דחולין ותו' ומרדכי בסוף המסכתא:
סוף הספר