ככר לאדן על תלמוד ירושלמי סנהדרין
פרק א · הלכה ב
בר קפרא שמע. פסקא דמתני' דעיבור החדש.
מרואי פני המלך מיכן שגומרין. כ"ז תוס' פ' זה דף י'.
כשם שחולקין. לעיל ר"ה פ"ג (דף נ"ח):
ויקום חד ויתיב חד. הר"ן פ"ב דכתובות ונימוקי יוסף פ' אחד דיני ממונות:
רב הונא הוה ידע. הגהות אשר"י פ"ק דגיטין:
אמר רב שמואל וכו' בגין דאת ידע וכו'. מרדכי פ"ק דגיטין:
אמר הרי השנה מקודשת בעיבור כצ"ל:
לבית הועד הולכין אחר הרגיל והוא שיהא כל אחד כצ"ל:
בהדא דקקה כצ"ל.
בעיון מיעקר אף אהן סימנא. כדלקמן על ג' סימנים. וכדאיתא בר"ה בבלי ושלח לו סימנא דוד מלך ישראל וכו' או אולי הוא ממנא:
תני אמר ר' יודן מעשה בר"ג וזקנים. סוף מעשר שני דף נ"ו.
רבי אבהו הדא דתימר עד שלא התיר רבי. כל זה עד אקרא לאלהים לעיל נדרים (דף מ') [דף כ"ג] תחילתה בפסחים וקצתה בר"ה וגם בפאה (דף י"ח). ושבועות פ"ז ותרומות פ"ו וסוטה פ"ה:
אין מעברין קודם ר"ה. ר"ה בבלי (דף ו'):
רבי אומר ניסן לא נתעבר מימיו. ר"ה פ"ג (דף נ"ח) שביעית (דף ל"ט) ובבבלי ר"ה (דף י"ט) הגירסא משם רב אלול והכא תשרי:
עבר ר' ישמעאל בן ר' יוחנן בן ברוקה. פרק בתרא דר"ה ובבלי (דף ל"ב). ת"ל אותם אותם אלה הם מועדי וכשאין אותם אין אלה מועדי כצ"ל. ומילת אותם קדריש דהיא מיותרת דמשמע שיהיה בזמן לא קודם ולא אחר כך וקא מפרשה תנא דברייתא:
בגליל אין מעברין וכו'. שינויא הוא כלומר יש הפרש:
בשאינן יכולין לעבר בא"י מעברין וכו' כצ"ל:
ירמיה עיבר בח"ל תוס' יבמות (דף ק"ג):
אלה הם מועדי חנניה בן אחי ר"י אמר ליה גבן אלה מועדי ה' כצ"ל:
ביותר הם עלי זקני גולה. תיבת יתר דריש לשון יתרון וטפלה:
נמלכו ב"ד לעברו הבתולין חוזרין ואם לאו אין הבתולין כצ"ל.
אין ב"ד שקול וכו' סוטה (דכ"ג):
את ר"מ ואת ר"ש סנהדרין פ"ק (דף י"ד):
שאני ובוראך מכירין כוחך. פי' רשב"י חש שלא יזלזלו בו ע"ה הואיל ואמר ר"ע ישב ר"מ תחילה ולא אמר תשבו שניכם כאחד שיהיו שוים בעיני הבריות.
א"ל ר"ע אל תחוש לרואים שאני ובוראך מכירין כח ידיעתך שהיא רבה ומפני הפתאים אין לחוש. [פי' ר"ש חש שלא יזלזלו בו ע"ה וכו' פירוש זה אינו נראה בעיני ויותר נראה דאפשר דכיון דר"ש זה היה בבחרותו חש שמא ר' עקיבא איזה ידיעה היה לו מן השמים על זה ונצטער וא"ל דייך שאני ובוראך מכירין כוחך וזה היה שר"מ יותר גדול בשנים ממך]:
תני בראשונה היו כותבין שטרי חלוצה. מ"ק (דף י"ב ע"ב):
דקרבת לקדמנא. יבמות (דף י"ג):
לא שוייהנא ליה. פי' איני שוה לו כלומר אין זיווגינו שוה שאחד יתר מחבירו:
א"ר יוחנן הקדש וכו'. פ"ד דמעשר שני (דף נ"ד ונ"ה):
א"ל לכשיבדק כצ"ל:
תני העבדים והשטרות. מגילה (דף ע"ה) כתובות (דף ל"ד):
כיוצא בהן א"ל אהן אדם דבא וכו' כצ"ל:
רבי אבהו שאל שור הנסקל. לעיל ה"א: