ככר לאדן על תלמוד ירושלמי סנהדרין
פרק א · הלכה א
עד שלא חרב הבית. לקמן פ"ז הלכה ב'.
ובימי ר"ש בן יוחאי בטלו דיני ממונות כן צ"ל (וכדלקמן פ"ז ה"ב):
תרויהון אמרין אפילו ב' שדנו. תוספות סנהדרין פ"ק דף ב' ע"א ותוס' גיטין פ"ד דף ל"ב:
כשאמרו לו הרי את מקובל עלינו. נ"י פרק אחד דיני ממונות:
אמר ר' יוחנן לעולם אין הקב"ה וכו'. זה המאמר אמרו ר"י בגמרא פרק אחד דיני ממונות (דף ל"ח) בלשון אחר:
א"ל ר' אלעזר כל מקום שנאמר וה' הוא ובית דינו כצ"ל וב"ב ברכות (דף י"ג) [פ"ט ה"ה] (א"ה חיד"א ואפשר דכי כתיב ואדני או ואלהים רמוז רחמים):
וה' דבר עליך רעה כצ"ל:
מהו חותמו של הקב"ה. פ"ד מיתות בתלמודא דידן (דף ס"ד) וגם ביומא:
מהו אמת. ברכות (דף ג') [פ"א ה"ה]:
אני ה' ראשון שלא קבלתי מלכותי מאחר כצ"ל. ונ"ב בשיר רבה [פ"א פסוק לסוסתי] ושמ"ר פרשה יתרו ודברים רבה מביא פ' אני ראשון ואני אחרון ומבלעדי אין אלהים (ישעיה מ"ז):
על ר' אמי ואלף. פי' לימד נ"י פ' זה:
כל מקום שיש משפט אמת אין שלום כצ"ל:
אף הפשרה צריכה הכרע הדעת. תוס' סנהדרין פ"ק (דף ו'):
ר' מנא אמר בנערה מאורסה. לעיל כתובות פ"ד דף כ"ח.
ר' אבהו שאל שור הנסקל כר"מ. למטה דף י"ט בפרקין.