אור ברסלב
כוס הישועות שבועות › דף לז.

כוס הישועות· רבי שמואל הכהן שאטין

שבועות · דף לז.

דף לה:

בגמ' כיון דחידוש הוא דבכל התורה כו' דהנה ליישב

הלשון דבכל התורה כולה כו' אפשר אחר דלא מצינו דמביאי' קרבן על המזיד כ"א עוד ג' זולתו והא דבפקדון מביא קרבן ילפינן מג"ש דתחט' מעדות וכבר קיימא לן לרבנן דון מינה ואוקי באתר' וא"כ אף כאן הי' אפשר לומר אוקי באתר' והיינו דאף דלמידין מעדות דמביא קרבן על המזיד היינו דוקא בדלא אתרו בי' אבל בדאתר' בי' אוקי באתר' והיינו דלהו' דומה או לשפח' חרופ' דלוקה ואינה מביא' קרבן או להוי דומה לדנזיר דלוקה ומביא קרבן או דלהו' דומה להבא על שפח' חרופ' דמביא קרבן ואינו לוקה כמו בעדות וא"כ שפיר קאמר הואיל וחידוש הוא כלומר דלא מצינו במקום אחר כן כ"א בג' אלו א"כ אין אנו יודעי' למי הוא דומה וק"ל:

והא דקאמר ב' דברי' באומרו והכא מייתי חייב נראה דאחר דהוא מסופק אם הקרבן מכפר על זדונו מכל וכל דאינו צריך עוד לעונש אחר א"כ הקרבן להקל בא ושייך א"כ הלשון דמייתי כלומר דודאי ברצונו הטוב הוא מביאו אבל אם נאמר דאף דלוקה הוא מחויב להביא הקרבן א"כ שייך לומר בי' לישנ' דחייב וק"ל:

שם בגמ' א"ל תנינ' כו' ומאי חומר' כו' א"ל רבא בר איתי מאן תנא כו' כדנדקדק איזה דקדוקי' בהא סוגי' יתורץ נמי מאי דלכאורה נראה דוחק דמתחלה פשטו לי' דיתחייב מלקו' ולא קרבן ואח"כ פשטו לי' אפכא ולא הוה קשה להו הברייתות להדדי זולת בעי' דילי'. דהנה יש עוד לדקדק למה קאמר רבא בר אית' לישנא דמאן תנא כאלו ודאי לי' דהדבר כן ולמה לא קאמר ודלמ' ר"ש היא כאשר נאמר בכל מקום אשר דוחה הפשיטות וגם למה קאמר מתחלה ומאי חומר' דניחא לי' לאינש כו' ולכאורה אין זה חידוש כולי האי דהוצרך לפרש עתה אחר שפשט לי' הבעי' וגם לכאורה יש לדקדק על רבא בר איתי דאף דנודה דאליבא דר"ש קאי אפ"ה מוכח דאליבא דרבנן לא עבדינן בי' תרתי מלקות וקרבן דאל"כ ה"ל למאן דתנא האי ברייתא לאשמעונן אליבא דרבנן רבות' טפי דחמיר' שבועות הפקדון מעדות דעבדינן בה קרבן ומלקות. ולכך אמינא דאלו דפשטו לי' מהאי ברייתא כן היו דעתם דע"כ האי ברייתא אליבא דר"ש נאמר דאליבי' נמצא חומר בפקדון מבעדות ולא אליבא דרבנן דאל"כ ה"ל לאשמעונן רבות' טפי אליבייהו ולהכי קאמרו והאי חומר' כו' דאין למצוא חומר' אחר' כ"א זאת אליב' דר"ש וא"כ בעייתך נפשוט דאליבא דרבנן ע"כ לא עבדינן בי' תרתי ולא הוצרכו לפרש הי מנייהו עבדינן בי' אליבא דרבנן דכבר ידעו ממקומו' אחרי' דמוכח משם דקרבן מביא ולא מלקו' ובא רבא ודחה פשיטותם דלעולם נימא דלרבנן תרווייהו עבדינן בי' ואי משום דא"כ ה"ל לאשמעונן אליבא דרבנן רבות' טפי זה אינו דמאן תנא כו' כלומר דר"ש גופי' אמר זה הדבר ולא תנא אחר אליבי' וא"כ ר"ש גופי' בא להראות את דבריו דלא ניתן לכפר' ואיך יאמר דבר דלי' לא סביר' לי' ובזה מדויק שפיר לישנא דמאן תנא וק"ל וקמהדר רב כהנא בר מינה דההיא כלומר זולת דחייתך נדח' הראי' נמי וק"ל: שם ת"ש אין חייבי' כו' מאי לאו בדאתרו בי' אפשר לומר דהי' לו קצת הוכח' בזה מדאמר מה הן חייבי' על זדונ' אחר שאמר אין חייבין על שגגת' להראות בא דאינו פטור מקרבן כ"א על שגגת' אבל על זדונ' לעולם הוא חייב וקדחי לי' ה"נ דלא אתרו בי' ואי משום דהקדי' לומר ואין חייבי' על שגגת' יתפרש כאשר כתבתי לעיל במתני' וק"ל:

שם ת"ש לא א"א בנזיר טמא כו' הנה נוכל לפרש גירס' דלפנינו ע"פ הילפות' דספרי דרצה למילף דיתחייב בנזיר טמא קרבן במזיד וקאמר לא"א בנזיר טמא דלוקה ולמה יתחייב בקרבן משא"כ בפקדון דאינו לוקה ולהכי דין הוא דיתחיי' בקרבן וקדחי הוא דה"ק לא"א בנזיר שכן נפטר במלקו' כלומר דהקרבן לא יביא כ"א לטהרו וא"כ מנ"ל למילף מקרבן שבא לכפר וכדאי' בתו' וק"ל:

שם אלמא קסבר רבה כו' לכאורה יש.לדקדק על לשון זה מאי בא לאשמעינן דסבר רבה כן והלא בהדי' ובפירו' אמר כן ואמינא דלכאורה הוה אפשר לומר דע"כ לא קאמר רבה כן כ"א בדאיכא העדים לפנינו ומשום הכי הוה כפיר' דברים בעלמא אבל בשאינן לפנינו לא אמר דהוה כפיר' דברים ועיי' לעיל דף ל"ג ע"א בתו' ד"ה הא קיימא שטי' כו' ולהכי בא לאשמעונן דזה אינו אלא לעולם בין שהם בפטנו או שלא בפנינו אית לי' דהוה כפיר' דברי' וזה שאמר אלמא קסבר רבה כו' שיש עליו עדי' כלומר דאיכא עדים בעולס הרי הוא פטור ואפשר לומר דהוכחתו הוא מדהוצרך רבה לפרש ולומר מכלל כו' ואיכא עדים כו' לא ה"ל לומר כ"א מכלל דכי לא אתרו בי' כו' וממילא הוה ידעינן דמיירי בדאיכא עדי' דהלא עלי' קאי אלא ש"מ דה"ק ואיכא עדים בעולס אע"פ שאינן לפטנו וק"ל:

.תו' ד"ה מאי אינו לוקה כו' הנה הי' אפשר לתרץ קושית' ולפרש הברייתא לפי הגירס' דהכא דאפשר דהתנא רצה למילף מזיד דפקדון דיתחייב בקרבן מבמזיד דנזיר וקאמר א"כ לא"א בנזיר שכן לוקה כלומר דאע"ג דמחויב בקרבן נוכל לקייס בי' ג"כ עונש הזה דמלקות ולא עבדינן בי' תרתי הואיל דהקרבן לטהרו בא משא"כ בפקדון אס נאמר דיביא קרבן ע"כ אינו לוקה דתרי דברי' לא עבדינן בי' וא"כ לאו ילפות' הוא זה וקדמת' לי' המדח' דה"ק שנפטר במלקות והקרבן לא בא כ"א לטהר' ופקדון נילף מיני' דלא נפטר במלקות כ"א צריך עוד לקרבן ואינו דומה קרבן זה לקרבן דלשם וא"כ ליכא למילף ממנו ודוק בזה. גם אפשר לומר דרצה למילף ממנו דיתחיי' באונס בפקדון כמו בנזיר וא"כ ה"ק לא"א בנזיר שכן לוקה ולכך החמירה התורה עליו ג"כ באונס משא"כ בפקדון וקדחי המדח' דה"ק שנפטר במלקות והקרבן לטהרו בא וכנ"ל ודוק גם בזה ואל תשבני דא"כ בקיצור ה"ל להשיב דאינו דומה האי קרבן לקרבן דהתם דגם לפי דבריהם יש לדקדק כן וק"ל:

וע"פ הגירס' דהביאו מםפרי ודאי יש לדקדק למאי דבעי מילף שוגג ממדד ולמה לא יליף ליה מאונס גופי' בהאי ק"ו דרצה למילף מדד מאונם וי"ל:

תוכן העניינים

כוס הישועות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה