כוס הישועות· רבי שמואל הכהן שאטין
שבועות · דף ט.
בגמ' מ"ט דר"י נוכל לומר דשאלתו הוא אמאי לא סבר נמי
דמכפר על טהור שאכל את הטמא כדסבר ר"ש וק"ל:
בגמ' והאי מבעי' ליה לכדר"ל כו' אמר הקב"ה שעיר זה ישא כפר' עלי על שמיעטתי את הירח כו' אע"ג שיש כאן סוד גדול מסודות התורה הגדולים אעפ"כ כמה יגיעו' טרחו הראשוני' והאחרוני' ליישב הדבר ג"כ ע"פ פשוטו ובכן על כל אדם מוטל הדבר לעשות כן בכן גם אני לא מנעתי עצמי לדרוך בדרכיהם והנה אומר אחר שנפרש הדקדוקי' הנראה לעין כל יבא אח"כ היישובו' היטב הדק ביותר דהנה ודאי היותר קשה הוא היאך יעלה על הדעת לומר דהקב"ה יעשה דבר שלא כדין ושעל כן צריך לכפר' וא"כ שעשה כדין למה צריך לכפר' וגם באמת דחיק' לן לומר שהלבנ' תחטא נגד הקב"ה בדבר כזה במדה הגרוע' שבכל המדות דתלשין עבד אל אדוני' גם דחיק' לן למהי ניה לן הקב"ה שאנחנו נביא קרבן לכפר' ואנחנו מאי עשינו בחטא ההוא לכך אומר דבאמת הלבנ' לא חטא' כלום ודעתה היה כהוגן דא"א לב' מלכיו' להשתמש בכתר אחד ולא היה דעת' שתתמעט החמה כ"א להוסיף על איר' של הלבנ' ובזה לא עשת' שום דבר שלא כהוגן ודאי לבקש לה הוספ' ממה שהית' והנה אעפ"כ הוצרך הקב"ה לעשות משפט בגופ' ולמעט אורה כדי שיראו דורות הבאים ולא יחטאו עוד לבקש דבר שהוא מתנגד לחבירו או להלשין עליו באשר יראו שכך נעשה ללבנ' ואי לאו דעשה כן אלא מיעט החמה ]דהאי הקב"ה יודע וידע שא"א להוסיף אור על שום אחד מהם דהוא יודע קצב' של בריותיו[והניח הלבנ' במלוא' וטוב' מזה למדו דורות הבאי' שיעשו ג"כ הם להלשין על חבריהם באומרם דהלא גם הלבנ' עשת' כן והועיל לה אף אנו נעשה כן מצינו למידין מזה שהלבנ' לא חטא' ואעפ"כ הקב"ה עשה כהוגן. והנה עוד נאמר דודאי אם ישראל לא ינטו אחר היה"ר ולא יחטאו לא היה צריך קב"ה למעט הלבנ' אבל אחר שידע שינטו אחר היה"ר ויחטאו לכך הוצרך למעט אותה כנ"ל וא"כ ע"כ המיעוט הזה גרמו ישראל וא"כ ע"כ עליהם מוטל להביא קרבן על חטאם הזה ובזה יהיה נחת להלבנ' שירא' כל אדם שהיא לא חטא' ולא נתמעט כ"א בשביל חטא של ישראל ובזה נתפייס' דעת' ודוק בזה היטב:
בתוס' ד"ה ולר"י דאמר כו' זולת תירוצם נוכל לומר ג"כ דאין סבר' לומר דלא אתי' כ"א למאן דלית ליה אפי' ידיע' בית רבו דהוה דבר שאינו שכיח' וכבר כתבו לעיל בד"ה וניכפר חיצון כו' ז"ל וזה אין סבר' לומר כו' ולא בא חיצון אלא משום כו' ע"ש ודוק וכן בדבור שאחר זה נוכל לומר דאין סבר' לומר דלא אתא כ"א על תליי' בין השמשות ודוק: