כוס הישועות· רבי שמואל הכהן שאטין
שבועות · דף ב.
במתני' הא דלא קאמר השבועות בה"א הידיעה כמו באחרינא
משום דלא קאי על כל מיני שבועות כ"א על שבועות ביטוי וק"ל: ומה דלא פתח בידיעות ברישא נוכל לומר זולת דברי תוס' ז"ל ויתורץ נמי מה דדקדקו שלא תנא ידיעות השבת והיינו דבאמת התנא אף דמיירי מקרבן והיינו בשוגג מ"מ במקום דאיכא לפרש דהמזיד יוכלל ג"כ בלשון של ב' שהן ד' למה לא יתפרש כן אף דעיקר מגמתו קאי על השוגגי' ועל המביאין קרבן ולכך תנא אלו ד' בהדדי במילתא דהן שוין מ"מ אין קפידא כשיוכלל באיזה מקומות אשר ראוי' לכך ג"כ החיוב דבמזיד עמו וא"כ בידיעות הטומאה שא"א לפרש בו שנכלל ג"כ המזיד עמו דבמזיד אינו שייך ב' שהן ד' כדפריך הש"ס לקמן דמה שהן ד' שייך במזיד לכך הוצרך לומר ידיעות דוקא אצלו לומר דאינו שייך אלא א"כ בשוגג ואמר כן במלתא דטומאה ותנא שבת אחריו כי היכי דיהי' קאי מלת' דידיעות ג"כ על שבת הבא אחרי' להורות דג"כ בשבת א"א לפרש דקאי על המזיד דסבר באמת לאו שניתן לאזהרת מיתת ב"ד אין לוקין עליו ולא כדקס"ד בגמ' דלקמן ואי הוה תנא ג"כ שבועות אחריו ה"א דג"כ בשבועות אינו שייך שתי' שהן ד' וזה אינו דגם במזיד שייך בי' ב' שהן ד' כדלקמן ולכך התחיל בשבועות ולא קאמר ידיעות כי היכי דיהי' קאי מלת' דידיעות על טומא' דוקא ועל מאי דבא אחריו ודוק:
ומה שדקדקו תוס' שהו' לו למתני העלמות הטומאה אומר אני שאין זה קושי' דודאי במילתא דידיעה א"ש אצל הטומאה במאי דאמר ב' שהן ארבע דידיעות דאיכא בטומאה שייך לומר הן בשתים הן בארבע דבשתים קאי הידיעות על הטומאה דהלא צריך לידע תחלה וגם לבסוף אחר ההעלם ובשהן ארבע נמי שייך לומר ידיעות הטומאה דהלא הוא יודע הטומאה מכל וכל ולא נעלם ממנו אלא קודש או מקדש משא"כ אי הוה תנא העלמות הטומאה לא א"ש הלשון דהלא העלמות הטומאה אינן אלא שתים ושהן ארבע הן העלם מקדש או קודש ודוק:
שם במשנה ר"ש אומר שעירי הרגלים מכפרין אבל לא שעירי ראשי חדשים ועל מה כו' לכאורה יש לדקדק קצת מאי הוצרך להאריך ולומר שעירי הרגלים מכפרים לא ה"ל לומר כ"א לא שעירי ר"ח מכפרי' דעל מילתא דא קא פליג. ואמינא דת"ק דאליבא דר"ש בא להור' לן דלא נפרש מילתא דר"ש כאשר אמר ר"ש בן יהוד' אליבי' והיינו שנאמר דשעירי מכפרי' ג"כ על הטהור שאכל את הטמא לכך אמר שעירי הרגלים כו' ולא שעירי ר"ח כאלו אמר שעירי הרגלים אינן מכפרין כ"א על מה ששעירי ר"ח אינן מכפרין ודוק: בתוס' ד"ה יציאות השבת כו' וי"ל דאצטריך דקס"ד כו' יש לדקדק קצת לפי דבריהם אלה דא"כ מנ"ל דשתים שהן ד' דתנן הכא במתני' קמיירי בעשיר ועני ודלמא ב' היינו הוצא' גופו' והושט' ידו וכן בהכנסה כה"ג ודוק היטב:
עוד יש לדקדק קצת במאי דכתבו ז"ל בשבת דצריך לן תרי קראי במלאכ' דהוצאה אחד שהביא הש"ס ריש הזורק ויכלא העם מהביא וחד הביא הש"ס בעירובין אל יצא איש ממקומו משום דמלאכ' גרועה היא ולא הוה ילפינן מהדדי הושטת יד דבעה"ב מדעני וכן אפכא א"כ אכתי נימא מנ"ל להביא מהני תרי קראי לתרווייהו דלמא חד קרא להוצאה גופו ממש וחד קרא או להושטת יד דבע"ה או דעני ומנ"ל לתרווייהו אחר דאפשר לומר דלא ילפינן מהדדי. ויש ליישב ולומר דהוצאות גופו ממש לא צריך קרא אחר שהי' במשכן והוה באמת מלאכה חשובה אבל א"כ יש לדקדק על מאי שדקדקו בשבת על מאי דהוצרך הש"ס למצוא הוצאה היכן היתה במשכן אחר דכבר יש לן הקרא על הוצאה ומאי קושי' הלא כבר אמרנו דהוצאה גופו לא ילפינן מקרא והוצרך הש"ס למצוא היאך היתה במשכן כי היכי דנילף מהני תרי קראי הושט' יד דעשיר ודעני ודוק:
גם על מאי שדקדקו על מאי דשאלו הש"ס הכנסה מנ"ל והוצרך לומר מסברא מה לי עיולי מה לי אפוקי אפשר ג"כ לומר דהש"ס לא קשאל כ"א מנ"ל דהכנסה אקרי הוצאה וק"ל: