כוס הישועות· רבי שמואל הכהן שאטין
עבודה זרה · דף לד:
בגמ' אמר ר"ל מפני מה כו' הנה ודאי אי לאו דר"ל הוה
אפשר לומר טעם אחר על איסור דגבינו' לר"מ או מפני שהמיעוט דאותו מקום מעמידין אותן בשרף הערלה או שמעמידין אותן בחומץ ולהכי אליבא דר"מ דחייש למיעוט אוסר אותן כאשר אמרו אמוראי לקמן אליבא דרבנן ומקשה הש"ס א"כ למה לא אסרוהו בהנא' והניח' בקושי' ובודאי צריכנ' לומר דכך קיבל ר"ל מרבי' דטעמי' דר"מ משום הכי הוא אבל אינו מוכח משום מקום דטעמי' דוקא משום הכי הוא עד דנעמיד קושי' על זה וכתבתי כן דבזה מתורץ מאי דדקדקו תוס' לעיל דף ל"ב ע"ב בד"ה דלא כר"א דגם תנ' דבית אוניקו דלא כר"א ולפי מה שכתבתי דאינו מוכח טעם דר"ל א"כ לא דקדקו שפיר ודוק . שם א"ל ר"ש בן אליקי' כו' כי נשחטין לע"ז מאי הוה כו' נ"ל לפרש קושי' הלז דקאי אמאי דתירץ דהשתא הוה מיעוט ולא מיעוט' דמיעוט' והלא אכתי הוה מיעוט' דמיעוט' אחר שגם הרבה שוחטי' לע"ז לזרוק את דמה ואינן חושבי' על השחיט' גופ' ולר"ל אינו אסורי' בזה וא"כ אכתי הוה מיעוט' דמיעוט' וע"ז השיב ליה באומר בגמר זביח' כו' כלומר גם הא דאמרתי לך לעיל מפני שרוב עגלי' משמע אבל לא כולם שוחטי' לע"ז היינו רוב השוחטי' אומרי' בגמר זביח' כו' אבל באמת כולם שוחטי' לע"ז רק המיעוט מהם חושבי' על זריק' הדם ובהכי מתורץ דקדוק של התוספות בד"ה וכי נשחטי' כו' וק"ל:
שם אמר רבא תרווייהו תננהי כו' יש לפרש גם הכא דבלשון קושי' קאמר והכי קא קשי' לי' הא דאמר רב בפרש שור הנסקל מקודש' כו' למה העמיד דבריו בענין אחר ולא העמיד דבריו על מתני' לפרש הטעם דמותר קיב' עולה דהו' מסברא ומקרא וק"ל:
לכאורה יש לדקדק למה לא קאמר רבא דהא דפירש' דע"ז אסורה מרישא דמתני' שמעינן דאסר ר"מ גבינ' בית אונייקי ונתן ר"ל הטעם מפני שהרוב בענלי' שם נשחטי' לע"ז ולפי מאי שכתבתי לעיל ודקדקתי על התוס' דלעיל יש ליישב גם זה וק"ל:
בתו' ד"ה מפני שמעמידי' כו' נראה דר"י לא היה מתכוון כ"א לדחותו כו' אפשר לומר דלאו לדחותו קאתי אלא דהוצרך גם לזה אע"פ דודאי היה לו טעם אחר אשר פירשו אמוראי לקמן ולא רצה לגלות אותו טעם מהטעם דאמר' הש"ס לקמן אעפ"כ גם את זה לקושט' דמילת קאמר דאלו משום חד מן הטעמי' דלקמן לא הוה לו די לאסרן משום כך אחר דסבר דרובן אינן עושי' כן ורבנן לא חיישי למעוט' אבל באשר גם הרבה מעמידי בעגלי ע"ז אף דאינו מועיל לאסרן בהנא' אחר דמעוטי עושי' כן מ"מ מהני לצרף עם חד מהני טעמי' דאמרו אמוראי לקמן לאוסרן באכילה מיהו ודוק היטב ותמצא נכון: