אור ברסלב
כוס הישועות עבודה זרה › דף יא.

כוס הישועות· רבי שמואל הכהן שאטין

עבודה זרה · דף יא.

עבודה זרה

בתו' ד"ה עיקור שיש בה טרפ' כו' עד לכך נראה לפרש

אסור כו' עד וי"ל דמותר בהנאה אצטריכ' לי' שלא נאסור בהנא' משום כבוד המלך כו' לפי הדברים האלה יש לדקדק א"כ מאו מקשה הש"ס מהאי ברייתא הואיל דהוה אפשר להעלו' דיהי' אסור באכילה או בהנא' אפי' משום כבוד המלך אף אנן נוכל לומר דהאמת כן הוא דבזמן שעשאו עיקור בכלי תשמישו ממש אסור בהנא' משום כבוד המלך אבל בזמן שעשאו עיקור שלא כראוי והיינו אף בבהמה שלא היה תשמישו ודאי לא הוה כבוד המלך ולהכי לא נקרא עיקור ומותר באכילה משום כך ושפיר קאמר א"כ בברייתא עיקור שיש בה טרפה אסור היינו אסור באכילה ומותר בהנא' כאשר מפרשינן גם השתא לפי דברי התוס' ובסיפא דקאמר שאין בו טרפה מותר היינו אפי' באכילה והכל מהטעם שלא נקרא עיקור הנעשה משום כבוד המלך הואיל שלא נעשה בבהמ' תשמישו ודוק:

עוד דקדקתי הואיל דלא מתרינן בשרפ' אלא מטעם דכתיב בתור' וע"כ אינו כ"א בכלי תשמישו כדאי' בברייתא וא"כ אי הוה חזינן לעכו"ם דעבדי שרפה או עיקור אפילו בדברים שאינן כלי תשמישו ודאי הוה חוק לע"ז וא"כ מאי מקשה הש"ס לעיל על רבנן דסברי שרפ' חוק' היא ודלמ' היינו בשרפ' כזו שאינן בכלי תשמישו מיירי ודוק גם הכא מאי דמקשה הש"ס מהאי ברייתא דאפשר לומר דבעכו"ם מיירי ולהכי בשיש בה טרפ' אסור בהנא' אפי' הואיל דעבדי עיקור שלא כנהוג משא"כ בשאין בה טרפ' וי"ל:

גם הי' אפשר לומר דהא דאסור מתפרש כפירש"י דאסור לעשו' עיקור שיש בה טרפ' הואיל דהוה חוק דידהו דעבדי כן ולא כתוב בתורה כ"א שרפ' ולא עיקור ולכך לא עבדינן כוותיי' ולא עבדינן כ"א עיקור שאין בו טרפ' עיקור כהאי דלא עבדי אינהו דמותר לן לעשות ודוק:

ומאי דמקשי' על רש"י יש ליישב דודאי בבהמה טהור' שייך בל תשחית הואיל דבדעבד עיקור שאין בה טרפ' אכתי ראוי' לאכילה ולמ' לן למעבד עיקור שיש בה טרפ' דאסור' באכילה משא"כ בבהמה טמא' דאינ' עומד' כ"א למלאכ' א"כ מה לן אי עבדי עיקור שיש בה טרפ' או אין בה טרפ' דהלא אף באין בה טרפ' אינ' ראוי' אח"כ למלאכ' עוד וק"ל:

תוכן העניינים

כוס הישועות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה