כוס הישועות· רבי שמואל הכהן שאטין
סנהדרין · דף פא.
במתני' מי שנתחייב ב' מיתות ב"ד כו' נקט ברישא מיתות
ב"ד ובסיפא תנא סתם שנתחייב שתי מיתות משום דקמרמז לן התנא דקמיירי דכבר נגמר דינו בב"ד על עביר' א' וק"ל:
בגמרא פשיטא אלא איתגורי איתגור לישנא דאלא נוכל לפרש דבא לרמז דלא תימא כקושי' התוס' מהא דאלו נערות דמצינו דאיתגורי איתגור לכך קאמר אלא כלומר דהכא ליכא מילתא אחריתי כ"א דאיתגורי איתגור משא"כ לשם יש טעם אחר דאיכא הפסד דחבירו כתירוץ התוס' וק"ל:
שם בגמרא מנא הא מילתא כו' דכתיב כו' הא דנקט קרא ג' דברים ומתרי הוה די לאשמעינן מיני' הא דנדון בחמורה איכא למימר דה"א דלא בא יחזקאל לאשמעינן כ"א איזה מיתה היא חמורה לכך נקט תלתא ולא ב' ולא ד' א"כ ע"כ לא בא כ"א לאשמעינן דנידון בחמורה וק"ל:
בתוס' ד"ה נידון בזיק' הראשונה לאו מילתא דפסיק' כו' ובזה מיושב היטב מאי דאמרה הש"ס כיצד כו' וק"ל: