כוס הישועות· רבי שמואל הכהן שאטין
סנהדרין · דף עט:
במתני' כל חייבי מיתות שנתערבו כו' לכאורה הוה אפשרי לדקדק ולומר דבבא זו מיותר' היא דשמעינן כן מן מאי דפליגי ר"ש ורבנן אח"כ. אבל באמת איכא למימר דע"כ א"א למתני' למתני פליגתא דניחא בדברי כל אחד דהלא לפי מאי דתני השתא אף דשפיר תני לפי דברי ר"י אבל לרבנן לאו שפיר תני דמאי אירי' שהסקילה חמורה תיפוק ליה דרובן נשרפין נינהו ואי הוה תני אפכא הוה קשה אפכא וכדמדייק באמת לקמן רב יחזקאל וכשראה התנא כך הקדים תחלה האי בבא דלא למטעי שום אדם ולומר דטעם דרבנן היא ג"כ משום דרובן נשרפין נינהו עם מאי דאמרו שהסקילה חמורה דצריכנ' לטעמי דתרוויי' וק"ל:
בגמרא מאן אחרי' כו' פשיטא ותו בהא כו' הוצרך לקושי' זאת ולא די ליה במאי דהקשה פשיטא ובפרט אחר דחזינן דלא מקשה ג"כ פטור מבעי' ליה כדכתבו תוס' דנראה דודאי המקשן ידע דאיכא למימר דתנא דמתני' מיירי ג"כ בשור שהרג דסתמא קאמר רוצח שנתערב בין אדם שרצח בין שור שרצח וא"כ לא קשה ליה מן מאי דתנא כולן פטורין דעל כולן קאי בין על רוצח אדם ובין על רוצח בהמה וא"כ לא הוה פשיטות כולי האי אחר דגם בשור קמיירי לכך הקשה עוד קושי' זאת ותו בהא לימא דע"כ ר"י גם אאדם שהרג קאי וק"ל: