אור ברסלב
כוס הישועות סנהדרין › דף סו.

כוס הישועות· רבי שמואל הכהן שאטין

סנהדרין · דף סו.

דף סד:

בגמרא מאן חכמים ר"מ בר"י היא. אפשר לומר דרצה לתרץ

בזה כפל לישנא דמתני' דתחלה קאמר אינו חייב עד שיקללם בשם ואח"כ מביא הפלוגתא ולכך אמר מאן חכמים כו' כלומר דמתני' יחידא' היא ולית הלכתא כסתם יחידאה ולכך רבי דסתם לן מתני' מרא' לן בזה שסתם ואח"כ מחלוקת היא ואין הלכה כסתם וק"ל:

בגמרא גמר קדש מחול נראה לומר דבאמת מכח ק"ו קא גמר ולא כדכתבו תוס' ואי משום מאי דקשי' להו דא"כ למ"ד קדש לא קשי' א"כ מידי דלא אצטריך לגופי' דנילף מנשי' וחרש דזה אינו דמ"מ אימ' דלא דרשינן ליה באם אינו ענין רק דלמעוטי בא דאינו חייב כ"א במקלל אלקים וא"ת א"כ למ"ד חול נמי נימא הכי דאינו חייב כ"א במקלל דיין ולא נדרש ליה באם אינו ענין רק למעוטי בא דזה אינו דאחר דאביו שייך נמי בהאי מילתא גופי' דהיינו דאפשר דיהי' נמי דיין ויהי' א"כ תחת האזהרה דאלקים לא תקלל או תחת האזהרה דנשיא לא ניחא לן לומר דלמעוטי בא משא"כ בשנפרש תיבת אלקים דבקדש קמיירי הוה אפשר לומר הואיל דאבי' לא שייך בי' כלל למעוטי בא לאביו מכל וכל דלא יהי' חייב עליו ודוק. ובזה א"ש הא דמסיק הש"ס לקמן א"כ לכתוב קרא לא תקל כו' ש"מ תרתי ומאי האי דקאמר' תחלה אלקים ל"ל הלא לא אתי' הילפותא כי אם מלישנא דלא תקלל וחזינן דלא אמר אלא ש"מ דתחלת דבריו קאי נמי אבל לדידי א"ש דתחלת דברי' קאי אליבא דמ"ד דהוה חול דוקא וקדש ילפינן מק"ו וא"כ תיבת אלקים מיותר באמת לאם אינו ענין ובמסקנא קאי אליבא דמ"ד דהוה קדש ולא אתי' ליה כ"א מלישנא דלא תקלל ודוק ותמצא:

בתוס' ד"ה עד שיפרוט כו' עד אי לאו יחדיו ה"א כו' יש לדקדק לדבריהם א"כ לר' יונתן השתא דכתיב יחדיו שם מנ"ל הא דשתי תכיפו' וגם בשור וחמור מנ"ל הא דקשורי' ודלמא יחדיו לא אתי' כ"א להורות דלא תימא דלא יחרוש בשור לחוד או בחמור לחוד וכן בבגד צמר ופשתים דלא תימא דאסור להלביש צמר או פשתים בלחוד ודוק וי"ל:

בן סורר ומורה פרק שמיני. במתני' בן סורר ומורה מאימתי נעשה כו' הנה רש"י ז"ל נתן טעם אהא דמתחיל ומרשי' בתחלה הני ג' תיבות. ואמרתי דאפשר לדייק ג"כ במאי דשאל מאימתי משמע דראה מקום לשאול ואפשר לומר דדייק ליה אחר שראה במתני' דפרק דלעיל דנקט בכולהו ה"א הידיע' הבא על הזכור וכן כלם ובבן ס"ו לא נקט ה"א הידיעה ואמר ובן סורר ומורה דמשמע דלאו בכל עת יכול ליעשות בן ס"ו לכך מרשי' תחלה בן סורר ומורה לדייק מיני' דלאו בכל עת נעשה בן ס"ו לכך שאל מאימתי כו' וק"ל: בגמרא קטן מנ"ל כו' ותו היכא אשכחן כו' הוצרך לזה כדי שלא תאמר דלמא שנה שלפני גדלו' כדאשכחן במופלא סמוך לאיש בנדרים דחזינן דגם קטן בא לכלל מצות לכך קאמר עוד היכא אשכחן דענש הכתוב כי אף דמצינו דבא לכלל מצות מה מ"מ לא בא לכלל עונש וק"ל:

גם שם ועוד בן ולא איש קטן משמע הוצרך לזה ג"כ דלא תימא אף שיש קצת טעם שלא לפטור הקטן מ"מ מנ"ל לחייבו בזמן שאין לנו ראי' לחיובו דהא צריכנא להפוך בזכו' כדלקמן וק"ל:

בגמרא תני ר"ח עד שיקיף העטר' כי את' ר"ד כו' הנה נראה דר"ח לכך נקט העטר' (אף שבעטרה ממש אין לומר שיש שם שערות כידוע) להור' דהקפ' גיד קאמר ולא הבצי' ומשום דעטר' סמוכה יותר לגיד מאשר יש לבצי' לכך מרמז שפיר דבר זה ולא נקט כפשוט' הקפ' גיד כדי לדבר בלשון נקיי' וק"ל: בתוס' ד"ה הסמוך לגבורתו כו' עד וא"ת א"כ ל"ל במתני' טעמא כו' הנה באמת יש ליישב קושיתם זאת דאי מהא לא אירי' דה"א דמרא' לן התורה עד היכן אית לן לחייב בן סורר ומורה ואמר' עד סמוך לגבורתו של איש ולא יותר אבל הקטן חייב נמי וק"ל:

ועוד יש לדקדק בדבריהם דכתבו דתיב' לאיש משמע גבור' של איש א"כ ר"ח למה אינו ממעט כ"א קטן שהוליד ה"ל למעט אפי' בשהביא ב' שערות והוליד דהא לאיש גבורתו של איש דוקא משמע ודבר זה יש לדקדק ג"כ במילת' דרבה לקמן בסמוך דהא שם נמי לאיש כתיב וא"א לומר דקטן דנקטו גם בשהביא ב' שערות קמיירי דהלא בסמוך קאמר' הש"ס במאי דמקשה מתנא דבי ר"י אילימא דאי עבר בתר דאייתי ב' שערות כו' ודוק:

בתוס' ד"ה קטן כו' עד ובאיזה נשך משמע דלית ליה זכיי' מדאורייתא דגרסי' ברוב ספרים כו' יש לדקדק על דבריהם דלא קשה מידי משם דהלא אפשר לומר הש"ס דלשם מיירי בזכי' הקטן שאינו בא' ע"י דעת אחרת מקנ' ודוק:

תוכן העניינים

כוס הישועות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה