כוס הישועות· רבי שמואל הכהן שאטין
סנהדרין · דף סב:
בגמרא הניחא לאביי כו' לישנא דהניחא מתפרש במקום זה
שפיר טפי דאחר דבאמת דאליבא דאביי לא א"ש דהלא הוא לא סבירא לי' הא דר' אמי כדלקמן דאמר ג' השתחווא' בע"ז למה כו' וא"כ שפיר קאמר דאחר דלא אתי' בדבר זה כרבא כ"א אליבא דאביי ולאביי ג"כ לא ניחא הואיל דלית ליה דר"א וק"ל:
שם וכדר"נ אמר שמואל כו' שכן נהנה כו' יש לפרש דבאמת קמיירי דבחלבים סבר דרוק הוא זה שבלע והוה חלב ולא פטרינן ליה מאשר חטא בה דלא מסתבר לן לאוקמי כ"א בשבת היכא דנתכוין להגבי' התלוש ונמצא שהוא מחובר הואיל דמצינו דפטר לן התורה גם בשבת בדסבר שחתך מחובר זה וחתך מחובר אחר מטעם מלאכת מחשבת א"כ מסתבר לן לאוקמי קרא דאשר חטא בה ג"כ בשבת אפי' בדלא אפשר לן למפטר' מטעם מלאכת מחשבת והיינו בדחתך זהו שסבר שהיה תלוש ואתי' א"כ לישנא דש"ס דהכא שהביא הא דר"נ הכא שפיר ודלא כמהרש"א ודוק:
שם ר"י לטעמיה כו' לא תקשה על זה דהא שם בב"מ אמרה הש"ס דלכך לא רצה ר"י לאוקמ' כחד תנא משום דהניחא במקומה משמע ע"ש. דלזה נאמר דבאמת ה"ק שם דהניחא במקומה משמע מהאי טעם גופה הואיל דהרישא מיירי בדלא הניחה במקומה א"כ לא ניחא ליה לאוקמא הסיפא דהניח שלא במקומה דא"כ הוה קמיירי רישא וסיפא בתרי טעמי וק"ל: