אור ברסלב
כוס הישועות סנהדרין › דף נד.

כוס הישועות· רבי שמואל הכהן שאטין

סנהדרין · דף נד.

דף נג:

בגמרא אמר רבא מסתבר' מילתא דרב יהודה בישראל בשוגג

ובקרבן כו' יש לדקדק דלא מצינו כזה בשום מקום דליתני גוי במקום ישראל ומשום לישנא מעליא לכך יש לומר גם הכא דמשום לישנא מעליא לחוד לא הוה תנ' גוי רק דבא להור' נמי דבר אחר עוד דאי הוה תנא ישראל הוה אפשר למטעי דלאו בשוגג ובקרבן קמיירי ואי משום דא"כ בתרי קטלא כו' הוה אפשר לומר דקאתי לאשמעינן דבאיזה התראה אשר יתר' בו קמחייבי ליה לכך תני גוי ובגוי ליכא למימר דמשום התראה קתני דהלא בגוי אין צריכנא להתר' וק"ל:

שם ורבנן אזהרה לאשת אביו מנ"ל לכאורה יש לדקדק דטפי ה"ל לשאול לר"י תחלה מאי עביד ליה בהדי אשת אביך לא תגלה דכתיב בהדיא באורייתא ולא למשאל לרבנן מנא להו ואפשר לומר משום דסבר דלרבנן לא משמע להו כדמשמע ליה לר"י דהיכא דכתיב סתם ערות אביך או אשת אביך דמשמע בין שהיא אמו ובין שאינ' אמו ולהכי קשאל מנ"ל לרבנן דאפי' שאינ' אמו קמזהר וקמהדר מערות אשת אביך דגם להו משמע כר"י בזה וק"ל:

בגמרא בשלמא ר"י מייתי לה מג"ש כו' אפשר לומר דהוצרך לזה משום דהוה אפשר לומר דגם להו לרבנן אית להו הג"ש בקבלה משום האי ערות אביך גלה דמופנה הוא רק דבהא פליגי על ר"י דר"י יליף הג"ש לערות אביך הראשון למילף מיני' נמי דבאישות הכתוב מדבר ורבנן סברי דאינ' מקובלת כ"א למילף לה לערות אביך היא דבקר' שאחרי' וילפינן מינה עונש לאשת אביו לאחר מיתה וא"כ לא הוה קשה מידי על רבנן לכאורה והוה קשה לכאורה על ר"י דאחר דכבר כתבו תוס' במקומות רבות דקבלה היה בידם מספר הג"ש או התיבות בלחוד ולא הילפותא בעצמו א"כ מנ"ל לר"י לומר דהג"ש מקובלת למילף לערות אביך דברישא דבאישות הכתוב מדבר ודלמא כדכתבנו. אבל באמת על ר"י לא קשה מידי דאחר דהוה ליה הג"ש בקבלה ע"כ למילף מינה ערות אביך דרישא נאמר' דאי אמר' על ערות אביך הב' א"כ אמך היא ל"ל אי למעט דאינו חייב כ"א משום אמך ולא משום אשת אב הלא הואיל דברישא דקרא לא הוזכר' אשת אב לא אתי סיפא למעוטי מידי דלא דמי ליה כדכתב רש"י לעיל לרבנן ואי למילף מינה עונש לאמו שאינ' אשת אב הלא אחר דאית לן הג"ש א"כ לא צריכנא עוד לילפותא בד"א וא"כ ע"כ לרבנן לית להו הג"ש כלל ושפיר קשאל ודוק כן העליתי לפני תלמידי ושבחוהו: בגמרא וליחייב נמי משום אשת בנו אמר אביי פתח הכתוב כו' וכתב רש"י ז"ל דכתיב היא ומשמע היא האמורה ברישא דקרא כו' ודאי הוצרך לכך דאל"כ מיעוט מנ"ל מדפתח כו'. אבל עיקר הדבר חסר מן הספר דה"ל לש"ס לפרש בהדיא דאתי' ליה מתיב' היא. והיה נראה לי לפרש בדרך אפשר דאחר דאיכא למימר דהאי דקאמר הקרא אשת בנך היא הוא פירוש' דרישא דמאי כלתך דקאמינא היינו אשת בנך ודאי אי הוה כתוב אפכא דתחלה היה כתוב אשת בנך ואח"כ כלתך ודאי הוה קאמינא לחייבו בב' שמו' קאתי דאין דרך הקרא לפרש מתחלה ואח"כ לסתום אבל אפכא ודאי דרך הכתוב וא"כ שפיר קאמר פתח הכתוב בכלתו כו' כלומר דהכתוב הוצרך לפרש מאי דאמר בתחלה וק"ל:

בתוס' ד"ה לומר לך זוהי כלתו כו' וא"ת אזהרה שמענו כו' וי"ל דנ"ל מג"ש דדמיהם מאשת אב כו'. הנה לא קשה לן א"כ לרבנן קרא דערות אביך היא דדרשי לאזהרה דאשת אב לאחר מיתה ל"ל אחר דאית להו עונש לאחר מיתה מקרא דערות אביו גלה וה"ל למילף אזהרה מכלתו דכתיב בה אזהרה דכבר כתבו תוס' בסמוך ע"ב בד"ה עונש שמענו כו' דאין למילף מג"ש דדמיהם מה להלן ענש והזהיר ע"ש. אבל את זה נדקדק אי איתא דאית' להאי ג"ש א"כ לר"י דסבר דאינו חייב על אשת איש באשת אביו א"כ דומי' דהכי לא לחייב בכלתו דנילף מהתם בג"ש דדמיהם וא"כ קשה לן מ"ט לא פליג ר"י על כלתו כמו דפליג בברייתא על אשת אב דלא מחיי' בה משום אשת איש וא"ת דלא צריך למפלג עלי' אחר שכבר פליג על אשת אב ממילא שמעינן דפליג נמי בכלתו א"כ מאי מקשה לעיל על רב אחא במאי דדרש ערותה להיות מיעוט דא"כ לפלוג נמי ר"י בהא ודלמא לא צריך למפלג בה אחר דכבר פליג באשת אב בברייתא ולמאי דקיימינן שם אכתי לא ידע ממיעוט דהיא רק ממיעוט דערותה דכתיב בכלתו ויליף אח"כ אשת אב מכלתו בג"ש דדמיהם וא"כ במאי דפליג באשת אב ידעינן ממילא דפליג בכלתו אחר דאשת אב גופי' לא ידעינן כ"א מג"ש דדמיהם מכלתו ויש ליישב ולומר דג"ש דדמיהם אינה מקובלת כ"א לחיוב' דבר מה ולא לפטור ודוחק. ולכאורה הוה אפשר לומר דבכלתו מודה ר"י דחייב משום אשת איש מדסתים אשת בנך דמשמע דהוה נמי אשת איש וכדכתב רש"י ז"ל לעיל ד"ה ואי אתה מחייבו משום א"א דכיון דמחייב עלה רישא דקרא משום אשת אב משמע נמי אשת איש כו' ע"ש אבל א"כ הדרא קושי' דלעיל לדוכתא דא"כ מאי מקשה לעיל על רב אחא דלא פליג ר"י בכלתו הלא בכלתו אית לן גילוי מילתא בכתוב דחייב משום אשת איש. ויש ליישב דמ"מ מדקדק שפיר עליו דמלת ערות' לאו מיעוט הוא אחר דבכלתו אינ' ממעט מידי ודוק:

תוכן העניינים

כוס הישועות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה