כוס הישועות· רבי שמואל הכהן שאטין
סנהדרין · דף לז:
בגמרא כיון דכולהו בהדי הדדי כתיבי. אפשר לומר דהתרצן דהכא טעמי' הוא משום ג"ש דהיטב היטב כדלקמן (רק המקשן לא הבין תיריצו עדיין וסבר דילפי מהדדי במה מצינו ולכך הקשה מה דהקשה) ואחר שהוצרך למצוא לקמן דלישנא דהיטב מופנה ג"כ בעיר הנדחת מטעם דה"ל למכתב דרוש תדרוש וכתב היטב ש"מ לאפנוי וא"כ שפיר קאמר גם הכא כיון דכולהו בהדדי כתיבי כלומר כולהו לישנא דחקירות כתיבי בעיר הנדחת דריש' וחקירה והיטב ש"מ לאפנוי ומהדדי ילפ' כדבסמוך וק"ל:
והא דקאמר עוד וכיון דילפ' מהדדי כמאן דכתיב בחדא דמי ומאי רצה בזה אפשר לומר דלא תימא דע"כ לא ילפי מהדדי אלא לענין זה דכשם שעיר הנדחת צריכה ג' חקירות דג' חקירות כתיב בה כן הני תרי צריכי' נמי ג' חקירות אע"ג דלא כתיב בהו כ"א שנים לכך קאמר דאינו כן אלא אמרינן כמאן דכתיב בחדא דמי:
שם בשלמא הני תרתי מופנה כו' גם הכא י"ל דלהכי נקט לישנא דבשלמא דאל"כ הוה אפשר לומר דאתי' כר' ישמעאל דאי' ליה בנדה דבמופנה מצד א' למידין ואין משיבין רק דא"כ הוה קשה ל"ל לרחמנא לעשות מופנה בתרווייהו היינו בעידי זוממים ובע"ז לא ה"ל לאפנוי כ"א בחד' וילי' ליה מדאידך ועיין בתוס' בנדה דף כ"ג בד"ה וילפינן כו'. ולהכי קאמר בשלמא הני תרתי כלומר דלא קשה מידי על הני תרתי דצריכנא לאפנוי תרווייהו משום דאל"כ הוה למידין ומשיבין א"כ קשה לן בעיר הנדחת דלא קא מפנ' וק"ל:
שם הניחא כו' גם הכא אפשר לומר דהוצרך לכך דלא תימא דלר"ש לא קשה מידי דהואיל דכתב לן התורה בנהרגין אף דהוה אפשר למילף מנסקלין א"כ איכא למימר אם אינו ענין לנהרגין תנהו לנשרפין וא"כ הוה קשה ודאי לרבנן נהרגין ל"ל אבל הואיל דצריכנא לומר באמת דלרבנן לא קשה מידי משום דנהרגין דהכא לא אתי' מנסקלין דאלו עדים זוממין לא אתי' מדאידך מדלא צריכין התראה כדלעיל א"כ ודאי שפיר קשה לר"ש וק"ל:
שם הניחא לאביי כו' יש לדקדק קצת לאביי דאמר אין אדם טועה ולא כלום א"כ היאך אמר במתני' דדבריהם קיימין דמשמע לעולם קיימין הלא למאי דקיימינן השתא דבדקינן להו בכמה בשעה א"כ אפשר למשכח דאין דבריהם קיימין בזמן שאמר א' בתחלת שעה שלישית והאחר אפילו אמר בתחלת שעה רביעי' דבריהם בטלים ודוק ובזה מצינן לפרש גם האי הניחא כדרכינו ודוק ותשכח:
בגמרא ר' יוסי אומר כו' אפשר לומר דלר"י אית לי' נמי הג"ש דהיטב רק דסבירא ליה דאין סברא לומר דכיון דילפ' מהדדי כמאן דכתיב בחדא דמי כאשר אמרינן לעיל אליבא דרבנן ולא סבירא ליה למילף הג"ש רק לענין הזה דילפי הני תרווייהו מעיר הנדחת דלהוי בהו נמי ג' חקירות וק"ל: בגמרא אמר עולא מנין להתראה מן התורה. מה שמקשים תוס' ממאי דקיימינן לא ניתנה התראה אלא להבחין בין שוגג למזיד אפשר לומר דקשאל אמאי דקיימינן דצריכין להתרות בו דוקא דחייב מיתה או למ"ד באיזה מיתה אשר יהיה נדון ואהכי קשאיל מנ"ל וק"ל: