אור ברסלב
כוס הישועות סנהדרין › דף כד.

כוס הישועות· רבי שמואל הכהן שאטין

סנהדרין · דף כד.

דף יג:

בגמרא היינו דר"ד א"ב מגו מר סבר אמרינן מגו כו' נ"ל

לפרש דה"ק מר סבר היינו רבין אמרינן מגו פי' דוקא ע"י מגו סבר ר"מ דמצי לפסול ולא זולת המגו ומר סבר היינו ר"ד דלא אמרינן מגו פי' אפי' בלי מגו יוכל לפסלן ובזה יסתלק מעלן קושי' מהרש"א אבל באמת טפי ניחא לי לפרש דאליבא דרבנן קאי ואפכ' קאמר מר סבר פי' ר"ד סבר דאמרינן מגו היינו אפי' רבנן מודי' במקום דאיכא מגו דיוכל לפסלן דע"כ לא פליגי אלא במקום דליכא מגו וכדמפרש הוא לעיל ומר סבר היינו רבין סבר דלא אמרינן מגו דקיימא לן כרבנן והם פליגי עם ר"מ במקום דאיכא מגו וניחא לי טפי לומר כן מלומר כפירש"י דהיאך אפשר לומר דר"ד לית ליה מגו במקום אחר בעלמא ודוק:

במתני' נאמן עלי אבא ואביך נאמנין עלי ג' רועי בקר כו' נראה לי דג' חילוקי דינים נקט לן במתני' דרישא דאבא ואביך מיירי בדקיבלו עליו לעד וג' רועי בקר לדיינים ואח"כ מיירי בשבועה וזהו דקאמר אח"כ רב דימי כגון דקבלי' עלי' בחד ואי אמר' כדכתב רש"י ז"ל דקבלי' עלי' בחד דיינ' לא ה"ל למימר בחד בבי"ת אלא כחד בכ"ף אבל לדידי א"ש דפירושו הוא דקבלי' עלי' עם עוד אחד להיות עד עליו וא"ש השתא הא דהוצרך הש"ס לעיל להביא הא דרב דימי במאי דהקשה תנינא משום דאי לאו דהביא לדר"ד ה"א דלעיל מיירי בעדים והכא בדייני אבל מלישנא דר"ד דאמר כגון דקיבלו עליו בחד ולא אמר בתרי דהוה משמע עם עוד ב' דיינים משמע דגם הכא בעדים קמיירי והא דקאמר אבא וגם אביך נראה דצריכנא לתרוויי' דאי הוה קתני אבא ה"א בהא פליג ר"מ ואמר דיכול לחזור בו משום דלא גמר ומקני דסבר אבא ודאי יזכה לי יותר מלכשנגדי ואי תנא אביך ה"א בהא קאמרו רבנן וק"ל:

שם היה חייב לחבירו שבועה ואמר ליה דור לי בחיי ראשך כו' הא דקאמר היה חייב לחבירו שבועה ולא קאמר בקיצור אמר לחבירו דור לי בחיי ראשך ואתן למ"ד דבאתן לך פליגי או מחול לך למ"ד דבמחול לך פליגי נראה לי דבא להורות לן דבחד' לריעות' דוקא קמיירי ולכך קאמר היה חייב לו שבועה כבר ולא נתפייס כ"א תחת מליקח השבועה חמורה ליקח תחתיה הנדר משא"כ אי הוה אמר בקיצור ה"א דמיירי אפי' בשהוא היה חייב שבועה לחבירו ולא די שהיפך השבועה על חבירו אלא אף גם שלקח בעדה הנדר קמ"ל דלא וק"ל:

בגמרא אמר ר"י אמר שמואל מחלוקת במחול לך כו' אפשר לומר דלשמואל דחיק' ליה לישנא דמתני' דאמרה בלשון יחיד יכול לחזור ואין יכול משמע דלא מיירי כ"א מן חד בעל דין ובחר ליה שמואל דמיירי באותו דאמר מחול לך ור"י בחר לי' דקאי דוקא על אותו אשר אמר אתן לך ולא תקש' א"כ מאי קמבעי' ליה בדר"י אי סבר בזו ובזו מחלוק' הלא לפי דברי אלה ע"כ לא פליגי כ"א באתן לך אימא לך דהוה מסופק אי סבר ר"י דאפי' לפני גמר דין מחלוק' כדלקמן וסבר א"כ דמתנית' לצדדין קתני לדר"י דבמחול לך פליגי לפני ג"ד ובאתן לך דוקא לאחר ג"ד וא"כ א"ש לישנא דיכול דקאמר ליה בלשון יחיד אחר דבכל צד לא קמיירי רק מחד בעל דין וק"ל: בתוס' ד"ה אמר רב דימי כו' ע"כ נראה דאמלתיי' דרבנן קאי כו' נראה לומר דגם במאי דכתב רש"י ז"ל אינו מוכח דסבירא ליה לרש"י דלרבנן אפי' בתרתי לריעות' אינו יכול לחזור והא דכת' רש"י ז"ל ואע"ג דאיכא תרי אחרינא בהדיה אמר ר"מ יכול לחזור בו נראה דמילתי' דנפשי' קאמר לומר דאפ"ה פליג ר"מ ולא דרצה לפרש מילת' דר"ד דקאי דוקא על ר"ד לאשמעונן רבותא אליביה וניח' לי לומר כן במאי דדחיקא לי לפי הבנת התוס' ברש"י ז"ל דלמה יבוא ר"ד לאשמעונן רבותא בדר"מ אשר אין הלכה כוותי' וטפי ה"ל לאשמעונן הרבותא אליבא דרבנן ולומר כגון דקיבלו עלי כבי תרי דהוה אליבא דהלכת' ודוק:

ודע דלפי' הבנת התוס' בדרש"י ז"ל וגם למאי דסבר הרמב"ם באמת דלרבנן אפי' בתרתי לריעות' כשר קשה לכאורה אמאי דרצה לאוקמי לעיל רישא דמתני' דפליגי ר"מ ורבנן בדקיב@ ו עלי' כבי תרי אי יכול לחזור או לא ור"ל באמת הכי קסבר והגיה' תני עדו א"כ מאי האי דאמרו רבנן שם אימתי בזמן שמביא עליהם ראיה שהן קרובים או פסולים ומאי בכך שהם ג"כ קרובים או פסולים הלא לפי דבריו מכשרי רבנן אפי' בתרתי לריעות' וצריכנ' לומר דשם מיירי דקיבלו עליו בדלא ידע שהוא ג"כ קרוב או פסול ולא קיבלו עליו אלא לענין זה להיות במקום שנים אבל אילו ידע שהוא ג"כ קרוב או פסיל לא קיבלו עליו והוה קבלה בטעו' ודוק:

שם אא"א בין בזו ובין בזו רבא דאמר כמאן נראה לומר דדחיקא ליה לומר דג' מחלוקת בדבר כדמצינו גם בריש מכילתיה דדחיקא ליה כהאי מלתא דאמר לימא תלתא תנאי בפשר' פליגי ק"ל:

תוכן העניינים

כוס הישועות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה