כוס הישועות· רבי שמואל הכהן שאטין
סנהדרין · דף יב.
בגמרא ת"ר אין מעברין את השנה לפני ר"ה כו' הת"ח הקשה
הלא אין מעברים השנים מפני התקופה לחוד אלא בעוד סימן א' אצלה וא"כ היאך יעברו אחר ר"ה מיד והלא אינן יודעים אם יהיה אביב או פירות האילן או לא בזמן האביב ורצה לחלק בין תקופת ניסן לתקופת תשרי ע"ע ולפי דעתי אין חילוק מכדי האי דאורייתא למ"ד והאי דאורייתא וא"כ מ"ש ולפי פירש"י וגם לפי' התוס' דא"א לטעות בה ודאי ג"כ אין לחלק בינייהו ונראה לי לומר דודאי מחשבי' על התקופ' אם תבוא בזמנה או לא וכשיהיה שלא תבוא בזמנה מסכימי' שאם יבוא אח"כ זמן האביב ולא יהי' האביב שתהי' מעוברת ולא יצטרכו אח"כ לישב ולחשוב עוד ולהסכים על העיבור אלא יהי' מעובר בהסכמה הראשונה ולמסקנ הש"ס אין מפרסמי' דבר זה בפומבי לכל עד אותו זמן אבל מתחלה היה סבר המקשן שמפרסמין לכל אדם תנאי והסכמה הזאת ודוק:
בהאי מעשה דשלחו ליה לרבא דזוג בא מרקת אשר הודיעו לו ג"כ שתפסו נשר ושניצולו בזכותם וגם שהי' בידם תכלת ולכאורה יש לתמוה מאי איכפת להו בדברים האלו ונראה דבאלו דברים באו להורות שכשרים הם ושיש לסמוך עלייהו ואינו צריכים עדי' להעיד עליהם דהם כשרים כדאית לן בעלמא. ובתכלת אית לן ג"כ שאינו נקח מכל אדם כ"א מן המומחה וק"ל. והא דקבעו דוקא בירח שמת בו אהרן הכהן נראה תמור' החודש שמת בו משה והוא אדר וק"ל:
שם מאי משמע דהאי נציב כו' עד וחד אמר כנגד חדש העיבור ואפשר דלכך שלחו ליה לישנא דנציב להורות על חודש העיבור וק"ל:
בגמרא ת"ר אין מעברין השנים לא משנה לחברתה נראה לי לפרש דבא לומר דאין מעברין קודם ראש השנה דומי' דברייתא לעיל וזהו משנה לחבירת' ודאי ודאמר אח"כ ולא שלש שנים זו אחר זו היינו כלישנא אחרינא שברש"י ולא קשה השתא מידי מאי שהקשו התוס' בד"ה ולא ג' שני' כו' וק"ל: