כוס הישועות· רבי שמואל הכהן שאטין
סנהדרין · דף יא.
בגמרא ור"ח מהיכא גמיר לה מר"מ כו' ור"מ משמואל הקטן
כו' נוכל לומר דלכך לא קאמר הש"ס דר"ח למד משמואל הקטן או משכני' משום דעיקר שאלתו הוא מאי דר"ח יצא לחוץ ועביד ביציאתו דרבי יחשוד אותו דהוא אכל שום ויהי' מן החושדים בכשרים ומאי דרצה לתקן ביציאתו לכאורה קילקל בזה לכך קאמר דדבר זה למד מר"מ ולא הוה יכול לומר דלמד כן משמואל הקטן דשם מאי חושד בכשרים איכא דהלא אף לפי הנראה לא עביד שמואל הקטן דבר מגונ' אחר שהשיב לא לעבר שנים עליתי אלא ללמוד הלכ' למעשה ואח"כ אמר ור"מ מהיכ' גמיר' לה פי' הא דלא היה מתייר' לעשות כן דדלמא האחר דקידש' באמת לא יגרשנ' והעולם יהי' סבור דר"מ קידש' באמת ולא אחר ותנשא בגט זה שלא כדין וקאמר דלמד לה משמואל הקטן דגם בשמואל היה אפשר למיחש דלמא האי מאן דלא היה מזומן לא יצא חוצה ויתעבר השנה בהדי האי דלא הוה מזומן וזה ודאי לא הוה אפשר לר"מ ללמוד משכני' בן יחיאל וקאמר עוד ושמואל מהיכ' גמר לה היינו מנ"ל למעבד ערמ' כדי שלא יתבייש הרשע ודלמא נאמר הלעיטהו לרשע וימות יתבייש ויתבייש מאה פעמים ולא יתבייש הצדיק פעם א' וגם משום כפר' ניחא ליה להתבייש לכך קאמר דזה למד משכני' ודוק: הא דאמרו על הלל ושמואל הי עניו הי חסיד דכבר נאמר בסוף סוט' ענוה מביאה לידי י"ח וי"ח לידי חסידות וחסידות לידי רוח הקודש וק"ל: