אור ברסלב
כוס הישועות סנהדרין › דף ח.

כוס הישועות· רבי שמואל הכהן שאטין

סנהדרין · דף ח.

דף ו.

בגמרא וכי יש בו דיני נפשות מאי היה אמר עילא בחוששין

ללעז קמפלגי כו' קושיו' ר"ת על רש"י הם כראי מוצקים וגדולים מאד ובאשר נלך בדרך ר"ת לא נמלט ג"כ מקושיות ודחוקי' כאשר אבאר חדא מאי דתמי' לתוס' עצמם בסמוך אמאי דיהי' הבעל חייב ק' סלעים בשהוכחשו עדיו ודחוקים אחרים אשר הערו עליו בד"ה והביא האב עדים כו' וביותר יש לתמוה בין לרש"י בין לר"ת אמאי נאמר בזמן שהוזמו עידי הבעל דלא חיישינן עוד שיביאו עדים אחרים ועוד דחוק לן ביותר לר"ת דבשהוכחשו חיישינן שיביאו עדים אחרים ובהזמנ' לא חיישינן למה כן ולכאורה איפכא מסתברא ודוק. והאי ענין גופי' דחיקא לן שנחוש על ביאת עדים אחרים כי דבר זה לא מצינו בש"ס דחששו כן אפי' ברמז לא אמרו כן ואי הוה דעתם בכך ה"ל לפרש בהדיא עוד דחיקא לן לישנא דקאמרה הש"ס בסמוך ובמקום נפשות בכ"ג ור"ת רצה להמלט ממנ' ולדידי' דחיקא לן טפי ועוד הרבה דברים אשר יש לדקדק בזה והמבין יבין וע"כ אומר אני דיש לפרש סוגי' דשמעת' שלא יהי' בה דוחק כלל ובודאי בזה אני מודה לר"ת דלישנא דמוציא שם רע מיירי בזמן שהאב בא להוציא מהבעל ק' סלעים או מהעדים שהעידו שקר ורוצה להביא אותם לדיני נפשות וכל השמעת' מיירי א"כ שהאב הביא עדים והזים לעידי הבעל רק דבא האב לב"ד של שלש ואמר דונו לי מיהא דיני ממונו' על ק' סלעים דבעל (או להוציא כתובה מהעדים כדאכתוב עוד בסמוך) דר"מ סבר אין חוששין ללעז אע"פ דע"כ אח"כ יצטרכו להוסיף עד כ"ג לידון עוד דיני נפשות לעדים זוממים דהבעל אחר שכבר הוזמו ורבנן סברי דחוששין ללעז הדיינים הואיל דע"כ יצטרכו להוסיף עליהן עד כ"ג לידון דיני נפשות אבל ודאי דניחוש שמא יבואו עדים אחרים כדפרש"י ור"ת דכ"ע אין חיששין כדלעיל. וגם דעת המקשה היה כך דקשאל וכי יש בו דיני נפשות מאי הוה דאף הוא הבין דכבר ניזומו עידי הבעל ובא האב לתבוע ממון מבעל והוה קשה ליה וכי יש בו נפשות מאי הוה הואיל דהשתא לא בא לתבוע כ"א ממון וק"ל. וא"כ כל שמעת' מיירי בניזמו עידי הבעל ומקשה א"כ שפיר מברייתא דאמר' תבעו ממון בשלשה דמשמע דתבעו ממון בתחלה ולא תבע נפשות ומאי בכך ולמה לא ניחוש ללעז לעולא הואיל דע"כ יצטרכו לידון נפשות ולהוסיף על הג' עד כ"ג ועל זה קמשני רבא שפיר דה"ק במקום נפשות כו' והיינו דגם עולא מודה בזמן שתובע האב מבעל הממון דדיינינן ליה בג' ואין חוששין ללעז אע"פ דאח"כ ידונו העדים למיתה ויצטרכו להוסיף עליהם הואיל דדין אחר' הוא דמתחלה דנו לבעל ואח"כ לעדים אבל במקום נפשות פירוש שבא האב לתבוע מהעדים ממון דכתוב' אשר רצו להפסיד אות' לא דיינינן בג' אחר שעליהם בעצמם יצטרכו אח"כ להוסיף לדון אותם דיני נפשות ובגוף אחד ודאי חיישינן ללעז לעולא ודייק לן שפיר לישנא דמקום נפשות. ואל תקשה היאך אפשר לפרש דמיירי דהוזמו עידי בעל ובא האב לתבוע מהם ממון דכתוב' הלא הם מתחייבים בנפשם וקים להו בדרבה מהם אומר אני דתירוץ הלזה רבה אמר ורבה סבירא ליה בכתובות דבעדים זוממי' אמרינן מת ומשלמים ואף דאיהו לא סבר כן מ"מ מפרש הוא שם דר"מ סובר כן ע"ש בתוס' וברייתא הלזאת יש לפרש ג"כ דהכי סבירא ליה ודוק:

ובסגנון זה יבא על נכון מאי דאמר אביי דכ"ע חיישינן ללעז כו' הב"ע כגון דאתרו בה סתם כו' ר"ל וא"כ ר"מ דסבר בזה כר"י דאינה חייבת מיתה וא"כ גם העדים אשר הוזמו אח"כ (דכל השיטה מיירי בשניזמו עידי הבעל כדלעיל) אינן חייבים מיתה ג"כ ולהכי דיינינן הממון שתבע האב (הן מהבעל ק' סלעים הן מהעדי' הכתוב' שרצו להפסיד) בג' דהלא אין כאן לעז מהשתא ורבנן סברי דחייבת מיתה אע"פ שלא התרו בה בפירוש באיזה מיתה דתהרג וא"כ כשניזמו אח"כ גם הם חייבים מיתה ולהכי לא דיינינן אפי' הממון שתבע האב בג' מחשש לעז הואיל דע"כ אח"כ יצטרכו להוסיף עליהם לידון נפשות בכ"ג וכן יתפרש אוקימתא דר"פ ודאחרים ועוד אדבר לקמן מהם ובהם ויבא ודאי שפיר על נכון הא דאמר אביי דכ"ע חוששין ללעז דלא הוה יכול לומר דכ"ע אין חוששין דא"כ מ"ט דרבנן דסברי בכ"ג הואיל דלא בא האב לדון השתא כ"א על הממון ודוק. כי יבוא הכל על נכון: ואחר שדברתי לפי שיטתי אדבר ואפרש איזה מילין בדברי תוס' אשר ראוי לעורר עליהם וערערו המפרשים עליהם מה שדקדק המהרש"א בד"ה רבא אמר כו' אמאי דלא העמידו דבריהם דהבעל הביא עדים והעידו שזינתה והי' זה בכ"ג ואח"כ נתבדרו הדיינים משום דלא כיונו דבריהם ותבע האב הק' סלעים מבעל אחר שר"ת סבירא ליה דחיישינן לכבוד הראשונים מדין לדין. ואומר אני דלהכי כתבו ז"ל כן דלישנא דרבא דייקא להו דאמר דהאב קאמר דונו לי מיהא דיני ממונות ש"מ דיש לו לתבוע ג"כ דיני נפשות וא"ת מ"מ על רבא גופי' יש לדקדק למה העמיד דבריו בענין זה לזה אימא דאי העמיד דבריו בשהוכחשו או לא כיוונו וכנ"ל היה עולא מודה ג"כ דלרבנן בעי כ"ג אחר שאע"פ דלסברתו לא חיישינן לכבוד ראשונים מ"מ לעז מיהא איכא הכא משום הכי קאמר דבריו בשהוזמו לאשמעינן אע"ג דליכא לעז אפ"ה חיישינן לכבוד ראשוכים לרבנן ובעי כ"ג ולא תימא עד דאיכא תרווייהו בהדדי לעז וכבוד ראשונים ודוק:

בתוס' ד"ה והביא האב עדים כו' עד ומיהו יש ליישב כדמוקי כגון דאיתכחוש בבדיקות איירי נמי שהכחישו אח"כ עידי האב הכחשה גמור דהשתא כו' ואע"ג דהני אחריני כו' נ"ל לפרש דבריהם באין דוחק כלל והיינו דרוצי' לומר דעידי האב אחר שהכחישיהו בבדיקות הכחישיהו נמי בחקירות והיינו למשל דעידי הבעל היו אומרים דהנערה זינתה בשלשה שעות על היום תחת אילן שפירותי' גסי' ובאו עידי האב ואמרו שבאותה שעה היתה הנערה עמנו במקום פלוני וקודם לזה הכחישוהו נמי בבדיקות והיינו שהיו אומרים זה אילן שאתם אומרים שנבעלה תחתי' שפירותי' היו גסי' שקר הוא שפירותיה דקים. ויש לחוש מהשתא שיבואו עדים אחרים ויאמרו שנבעלה תחת אותו אילן שפירותי' דקים או גסים ובשעה אחרת שאינן מוכחשים בחקירות מעידי האב מ"מ מוכחשים מעידי בעל בבדיקות או מעידי אב ודוק כי בזה לא צריכנא להגהות מהרש"ל וגם לא למאי דכתב מהרש"א ולקמן בתוס' ד"ה בפלוגתא דבן זכאי כו' אדבר עוד בזה:

תוכן העניינים

כוס הישועות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה