אור ברסלב
כוס הישועות מכות › דף יט.

כוס הישועות· רבי שמואל הכהן שאטין

מכות · דף יט.

דף יח:

בגמרא כמאן כהאי תנא כו' עוד שם אמר ר"ש כו' כמאן

כהאי תנא כו' הנה יש לדקדק דסוגי' כזו לא מצינו לכאורה במקום אחר דאמר אמורא שום דין ונאמר עליו אח"כ כמאן כהאי תנא דא"כ ה"ל למימר בהדיא דהלכה כאות' תנא ועוד יש לדקדק אמאי לא קאמר' הש"ס לעיל אמילתא דר' יוחנן דאמר נמי הנחה מעכב' קריי' אין מעכב' דאתי' כהאי תנא. ועוד מילתא דרבא בר רב אדא אין לו שייכות להכא לכאורה בין הדבקי' וטפי ה"ל להקדי' מילתא דר"ש כאן לכך אמינא דרבא בר רב אדא בא לתרץ מאי דהקשה לעיל דר"י אדר"י אשר אמר לר"א דבכורי' מותרים לכהנים משיראו פני הבית ותירץ דאתי' כר' יהוד' וקאמר רב' בר ר"א דאתיא כר' אלעזר ור"ש קאי על מאי דאמר ר"י לעיל דקריי' אינה מעכב' דאתיא כר' יוסי ולא תקשה לך הלא רבא לא קאמר מאימתי מותרי' לכהנים כדלעיל כ"א מאימתי מחייבין עליהן ונראה דאי משום הא לא אירי' דהא בהא תלי' דבזמן שמותרין לכהנים מחייבין עליהן אבל מקמא הכי לא וכדאמר לעיל הני מילי היכא דלכהני חזי הכא דלכהנים נמי לא חזי ודוק:

שם בגמרא אמר רב אשי נהי דעיכובא ליכא כו' ונראה דר"ש הי' סבר אחר דעיכוב' לא רצה ר"י למנקט קריי' נמי כי היכי דלא למטעי ולומר דקריי' הוה דומיא דהנחה דמה הנחה מעכב אף קריי' נמי מעכב ורב אשי סבר דאפשר דגם ר"י סבר דאפילו הנחה אינה מעכבת וא"כ ה"ל למנקט קריי' אי לאו משום דלא פסיקא לי' וק"ל. וגם י"ל דר"ש סבר דאי משום מצוה לא אירי' דגם במעשר איכ' קריי' וכדכתבו תוס' בד"ה ולימא מצוה כו' ולא ניחא לי' לחלק מאי דחילקו תוס' בזה וק"ל:

שם וליהדר דינא כו' משום דאיכא למיפרך מה לצד השוה שכן יש צד מזבח יש לדקדק קצת א"כ מאי רצה ר"ש להוכיח מדלא נקט קריי' דלמא להכי נקט הנחה דוקא כדי שלא נימא וליהדר דינא כו' דבהניחה איכא צד מזבח משא"כ בקריי' ואפשר לומר דגם קריי' שייך לצד מזבח דאפשר אי לאו מזבח לא שייך קריי' ודוק:

שם בגמרא ומאי קסבר כו' עד אמר רבינא לעולם קסבר קדשה לשעתה ולא קדשה לע"ל כו' הנה תוס' מוחקי' גירס' זאת וגורסי' קדש' לע"ל ומיירי בבכור שנזרק דמו קודם שנחרב הבי' ודמקשינן בשרו לדמו היינו דבעי המזבח קיים בשעת אכיל' בשרו רוצי' לומר דצריך אותו המזבח קיים אשר נזרק הדם עליו בשעת אכילת בשרו ואף דהי' אפשר למבני השתא מזבח אחר ולאכול בשרו של כל הקרבנות כדלעיל מ"מ הואיל שכבר נזרק דם של זה הבכור לא מהני אח"כ המזבח שנבנה אח"כ זהו כוונת דבריהם בודאי ומ"מ קשה מנ"ל לומר דבר זה ולחלק כן ועוד קשה אחר דע"כ בכור שלא נזרק הדם עדיין מותר לאכול אח"כ כשיבנה מזבח מחדש ויזרוק עליו הדם א"כ מנ"ל דההיקש דקרא אתי' לאסור מעשר ולהקי' לבכור שכבר נזרק דמו דלמא אפכא דבא להתיר ולהקיש לבכור שעדיין לא נזרק דמו. מיהו דאי משום הא היה אפשר לומר דאי לא אתי' ההיקש כ"א להתיר לא הוה צריכנא לאקושי כלל ולשתוק מיני' וממילא הוה ידעינן דמעלין מעשר לאכול אות' הואיל דקידשה לע"ל אבל מ"מ דוחק הראשון עדיין במקומה עומד וגם דחיקא לן למחוק גירס' רש"י ז"ל לכך אמינא דגירסת רש"י קיימא ויש לתרץ כל קושי התוס' אשר מקשי' עלי' דהנה כבר דקדקו תוס' על מאי דרצה לומר שלא קידשה לע"ל דא"כ לא משכחת מעשר דקדושת הארץ בטלה ותירצו דיש לחלק דאע"ג דאמרינן דקדוש' בית בטלה מ"מ קדושת הארץ לא בטלה ונאמר א"כ דכי היכי דניתן לן לחלק ולומר דאע"ג דביטל קדושת הבית אפ"ה קדושת הארץ לא ביטלה נימא א"כ נמי דאפשר לומר נמי דבקדושת הבית גופי' איכא לחלק דאע"ג דביטלה לענין זה דאין מקריבין בזמן שאין בית ואין מזבח מ"מ לענין זה לא נתבטלה דמותר לאכול הקרבנות שם וא"כ שפיר קאמר המקשן ואי קסבר לא קדשה לע"ל ואפ"ה סבר דקדושת ארץ לא בטלה א"כ אף בכור נמי תבעי כלומר אי בטיל נמי לענין זה שלא לאכול שם או נימא דאע"ג דביטלה לענין זה דאין זורקין הדם אבל מ"מ לענין זה לא נתבטלה לענין לאכול שם הבשר ועל זה קמשני שפיר דלעולם ביטלה סבירא לי' והואיל דאתקש בשר לדם א"כ ליכא לחלק בבכור כלל בענין ביטול הקדושה ולא מבעי' ליה כ"א לענין מעשר ומאי דמקשי' עוד תוס' דמוכח הכא לפי גירס' רש"י היכא דקידשה דנאכל אפילו ליכא מזבח ושם אמרינן מזבח שנפגם אין אוכלי' קדשים קלים נראה דלא קשה מידי דגם הכא לא נאמר דנאכל אלא בשכבר בנה מזבח ולא בזולת מזבח ודוק היטב:

בתוס' ד"ה ואי סבר כו' עד בסופו ובכור נמי שבתחלת הברייתא יכול היה להיות בבכור שאחר הבית אלא שאז לא היה טועה כו' והיינו דמותיב כו' הצעת דבריהם הוא אחר שכתבו דבכורי' מיירי בבכורי' שלא הובאו כלל בפני הבית כו' ובודאי הי' לתלמוד להשי' כו' אלא דלא חייש לי' לפי שאינו נשאר במסקנא כו' וכן כתבו אח"כ ז"ל דודאי במשא ומתן יכול להיות דומה מעשר לבכורים שהובאו אחר הבי' אע"ג דלא נשאר במסקנא וע"ז כתבו ג"כ ובכור נמי כו' כלומר דהי' אפשר לומר כן ג"כ בבכור שבתחלת הבריית' הי' יכול להיות בבכור שאתר הבי' הואיל דאכתי עוסק במשא ומתן כמו בבכורי' אלא דבבכור לא ניתא לן לומר כן דא"כ לא הי' טועה דהא לא שייך כלל לדמו' לו מעשר ולכך לא ניחא לן לפרש כן בבכור אפילו בתחלת הברייתא בשעת משא ומתן ולא דמי לבכורי' דלא הוה נקט להו כ"א ליוכיח וכתבו עוד והיינו דמותיב כו' כלומר איך יעלה על דעתו מתחלה למילף מבכור כה"ג דהלא מזה קא נקט הפרכא דמה לבכור שכן טעון מתן דמים כלומר הואיל דמצינו צד אחד בבכור אשר בא אחר הבי' דאינו נאכל נאמר אפילו בבכור אשר נזרק קודם הבי' שאינו נאכל משא"כ במעשר כן נ"ל לפרש הצעת דבריהם ולא כשארי מפרשים וחזה וראה מאי דניחא לך ותבחר:

תוכן העניינים

כוס הישועות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה