אור ברסלב
כוס הישועות מכות › דף ז.

כוס הישועות· רבי שמואל הכהן שאטין

מכות · דף ז.

דף ו:

אילעא וטובי' קריבי' דערב' הוה כו' יש ליתן דביקו'

לדקודם דהנה הרא"ש הביא דעות שרוצים לחלק בין אם מעידים על הלואה או על טענת פרעון דאם מעידי' על טענ' הלואה מפלגינן דבורם שאע"פ שאינן נאמנין נגד הערב נאמנים נגד הלוה והוא סבר שאין לחלק שכל עדות שבטל מקצת' מחמת פסול קורב' בטלה כולה ולא פלגינן דבורא דהא לא פליג בהו רחמנא דאמר מה שנים נמצא אחד מהן קרוב או פסול עדותם בטילה אף שלשה אלמא לא פלגינן עדותם כו' ע"ע וא"כ שפיר עבד' הש"ס דהביא המעשה הלז לכאן דהא ילפינן לדין הזה מדקודם וק"ל. ובמאי שכתבתי א"ש נמי מאי דכתבו תוס' בד"ה אי ליתי ללוה כו' מכאן דיש ליזהר כו' ומאי רצו בזה הלא הוא מפורש בש"ס ועוד דאמרו דיש ליזהר משמע דלא פסיקא להו ולמה כן אבל אחר שכתבתי דיש רוצים לחלק ולומר דבשהעידו על הלואה גופה פלגינן דבורם ע"ז כתבו דיש ליזהר כו' כלומר לעולם יש ליזהר אפי' בשהעידו על הלואה גופי' אע"ג דלא פסיקא לכל הדעות וק"ל: במתני' סנהדרין נהג כו' העמיד דבר זה במתני' הלז לרמז על קושי' ותירוצא דש"ס דכאן בארץ כאן בח"ל ואי לאו דהיה נוהג בח"ל לא הוה אפשר לתרץ כן וק"ל. ובכן א"ש מאי דאמר תיכף אח"כ סנהדרין ההורג א' בשבוע' נקרא חובלני' בא ליתן טעם על תירוץ הש"ס דסברה מחו"ל לארץ סותרים הדין משום זכות דא"י ש"מ דיש לחוס ולא להרג בשאפשר בכך וק"ל: בגמרא ראיתם טריפה הרג שלם הרג אמר רב אשי את"ל שלם הוה דילמא במקום סייף נקב הוה היה נראה לן דבאמת רב אשי לא בא לומר דבאמת שיילינן להו כן רק דבאמת לא שיילינן כ"א טריפה הרג שלם הרג ובאשר שיילינן לי' כן ממילא יסתלק מן העדות ויאמר איני יודע כי איך אעיד ששלם הוה ודילמא במקום סייף נקב הוה והוא לא ידע הדין דלא חיישינן לכך ובזה יסתלק כל קושי' התוס' מעלן וק"ל:

אלי הן הגולין פרק שני. בגמרא א"ל כבר נגעת ביריד' שהיא צורך עלי' מיתיבי' כו' באשר דקדקנו לפני תלמידינו על מאי דשאל ר"א מר"י ואחר שהשיב לו אותבי' וא"כ למה שאל וגם למה לא אתי' ממתני' על ברייתא דמפורש בה בהדי' להביא יריד' שהוא צורך עליי' אמרתי דודאי ר"א סבר בנפשיה דיש ירידה שהיא צורך עליי' דחייב עלי' ויש שהוא פטור עלי' אחר דחזינן במתני' דפטרי' ובברייתא דמחייבו ובא הוא ושאל על השליב' אם הוא ג"כ מיריד' שהיא צורך עליי' דברייתא דמחייב עליי' או ממתני' דפטר עלי' וכשמהדר לי' ר"י כבר נגעת ביריד' שהוא צורך עליי' ולא קאמר ליה בקיצור דחייב ש"מ דה"ק ליה שאין יריד' צורך עליי' כלל שאינו חייב עלי' ולהכי קאמר ליה האי לישנא כלומר הלא היה לך לדעת אחר שראיתי בשאלתך דשפיר ידעת שיריד' שהיא צורך עליי' דחייב אחר שלא שאלת סתם יריד' שהיא צורך עליי' אי חייב או פטור עלי' וא"כ כבר נגעת כו' כלומר שאין לחלק בין יריד' שהיא צורך עליי' כלל ולהכי בא ר"א מהשתא ואותבי' ממתני' דמוכח ע"כ שיש לחלק ודוק:

שם לא דכ"ע עליי' היא כו' וא"א כו' נראה לפרש דשם דקדק' לומר לימא כתנאי כלומר וה"ל לר"א למבעי אי הלכת' כברייתא דפטרי' או כברייתא דמחייבי' וגם ר"י ה"ל להביא ברייתא דמחייבו וע"ז השיב ליה לא דכ"ע כו' וא"א כו' כלומר הואיל דיש לפרש הברייתות בב' דרכים לא היה אפשר ליה לר"א למפשט מברייתו' מידי וק"ל וא"כ קושי' התוס' מיושב': בתוס' ד"ה היה יורד בסולם י"א דתנ' לא זו כו' ואף הסיפא יש לפרש כן אחר שיש גם סברא איפכא דיותר ששגג ניתנ' שגגתו לכפרה וק"ל: בד"ה פשיטא כו' תימא כו' וי"ל דהא נמי נפקא מבלי דעת כו' מ"מ ק"ק דיותר הוה נוח לן במה שהיה מפרש רבה מזיד בלא אתרו בי' ילפינן מבשגג' מאשר מפרש אומר מותר וה"ל לומר אומר מותר ילפינן מבלי דעת יתיר' דהוה מדוקדק לישנא דברייתא יותר מדהשתא ודוק:

גם יש אכתי לדקדק לפי תירוצם הראשון אמאי דמקשה הש"ס בבלי דעת פרט למתכוין פשיטא ונימא דאתא למעט מזיד בלי אתר' בי' ודוק די"ל: גם אפשר לתרץ קושי' התוס' אחר דהרמב"ם אית ליה דמזיד בלי אתר' בי' הגואל הדם יכול להורגו וא"כ שפיר מקשה בר קטלא הוא אחר שהגואל הדם יכול להורגו פשיטא אלא דאינו חייב גלות דהלא הגלות מצילו מגואל הדם ואין לנו להצילו ודוק:

בתוס' ד"ה אשר לא צדה כו' בכיצד הרגל פירש"י כו' ולא נראה דא"כ לא הוה כמו אידך. הנה אחר שמצאנו דהרמב"ם פוסק ביריד' שהיא צורך עליי' דפטור עלי' ורבים תמהו עליו למה פסק נגד הברייתא ור"י דפשט לר"א מאות' ברייתא. וכתב הכסף משנה דהוא מפרש הברייתא דאמרה לרבות שהיא צורך עליי' היינו לרבות לפטור ולא לחיוב ור"י נמי פשט ליה כן כבר נגעת כו' כלומר וכבר פטר' הבריית' מקרא דוהשליך עליו. רק דדחק לן האי פירוש במאי דבריית' קאמרה באידך פרט ובהאי קאמרה לרבות ש"מ לאו בחדא מחת' מחתינהו. והיה אפשר לומר ולקיי' האי פירוש ודהרמב"ם סבר דהנך מילי לאו בחד' ברייתא מיתנו וכל ברייתא נקט' לישנא לעצמה והש"ס מביא הברייתו' בהדדי. ובכן אפשר ליישב ג"כ פירש"י הכי דהואיל דלא מיתנ' בחדא ברייתא א"כ אין לדקדק מידי שלא יהיה שוה לדאידך וק"ל: ועוד היה אפשר לומר ולקיים פירש"י בחד צד והיינו דודאי קרא דאשר לא צדה בא למעטו מחיוב מיתה אבל אינו מביאו ג"כ לחיוב גלות בהכי ובא אח"כ קרא דבבלי דעת המיותר ומעטו מגלות ודוק והנה ודאי צריכנא לפרש לפי מאי דפירש הכ"מ לברייתא ולפשיטו' דר"י דבאמת לפטור מגלות קאמר א"כ מאי האי דמקשה הש"ס איתיבי' וכו' ואפשר לומר דהש"ס על ר"א קמקשה למה לא פשטת בעי' דלך ממתני' אף דהברייתא לא ידעת מ"מ ה"ל לידע המתני' וק"ל:

והנה ראיתי בתוס' דב"ק וגם בסנהדרין דהניחו בצ"ע אחר דמתפרש מאי דאמר' בריית' פרט למתכוין לזרוק ב' כו' וכן לצד זה כו' היינו לפטרו מגלות א"כ פלוגת' דרב"י ורבנן בעץ המתבקע היאך יפורש הלא גם שם מתכוין לזרוק בצד זה או לזרוק שתי' וכו' ע"ע ואפשר לתרץ ולומר דהא דלזרוק ב' כו' וכן לצד זה מיירי באמת במזיד שרצה לזרוק ולהרוג באותו מקום והלך לצד אחר ופלוגת' דרבי ורבנן מיירי ודאי שלא כיון כלל לשום דבר כ"א לחטוב עצים ודוק:

תוכן העניינים

כוס הישועות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה