אור ברסלב
כוס הישועות בבא קמא › דף קה:

כוס הישועות· רבי שמואל הכהן שאטין

בבא קמא · דף קה:

דף קה.

נשבע עליו מהו כו' עיין באשר"י דמפרש דלאחר שנשבע עליו הרי החמץ ברשותי' ואפילו הוא בעין מחייב לשלם דמים ולא יחזיר החמץ בעצמו. והקשה ביש"ש עליו מנין לו זה דלמא דלא איירי רק לענין קרבן שבועה אבל בקרן לעולם לא ישלם כ"א יחזיר החמץ בעצמו ואני בעניי מצאתי און לו דא"כ דיש לחלק בין קרבן שבועה ובין אם צריך לשלם לו דמים ולא יתן לו הגזילה גופא א"כ מאי קאמר הש"ס מלתא דאיבעי לרבא פשיט' לי' לרבה מנ"ל הא דלמא רבה איירי לענין קרבן שבועה ובעי' דרבא קאי לענין אם צריך לשלם לו דמים ובדמי קרן איירי אלא ודאי שאין חילוק ביניהם ודוק:

בגמ' תדורא כי תניא ההיא כו' אתה מכרת לי מאי מודה בעיקר איכא כו'. נראה דזהו נמי סיום של דברי רבא דמשני לי' כי תניא ההיא דקאמר לי' הילך דהלא אתה מכרת לי מאי מודה בעיקר איכא אלא ע"כ דצ"ל דלא נתתי לך דמים קאמר ומדתני אתה מכרת לי בהדי אינך ש"מ דדיומי' דידיה איירי באידך וע"כ בהילך איירי והשתא א"ש דאמר לי' בלשון גנאי תדור' ומרתח קרתח עליו דה"ל למידק ולא דק גם בעל ת"ח כתב בזה איזה דברים אבל אינן מוכרחים ומבוררים ע"ע:

שם לא בה ולא במוצאה קושטא אשתבע אימא בה ובמוצא'. נ"ל דיש לקיים הגירסא ולפרש הא דקאמר בן עזאי ג' שבועות הן הכיר בה כו' איירי דעד אמר שהכיר בה ולא במוצאה ובאמת הכיר שניהם או שאמר הכיר במוצאה ולא בה ובאמת הכיר שניהם או שאמר שלא הכיר בה ולא במוצא' ובאמת הכיר אחד מהם וא"כ י"ל שכך מפרש שמואל את דברי בן עזאי וא"כ לא קשה עליו קושי' התוס' האיך אמר לחיוב דא"כ הוה דברי הברייתא זו ואצ"ל זו אבל אם הוא מפרש כמו שכתבתי לא קשה מידי דהוה א"כ לא זו אף זו כמו לר"א וק"ל:

אבול זה לא קשה על תוס' דמאי אכפת לן אש יהי' דברי הברייתא בזו אצ"ל זו דהלא בכמה מקומות מצינו כה"ג במשנה ובברייתא דמ"מ דחיקא לן לומר ולפרש כן דא"כ לא ה"ל לבן עזאי לסתום דבריו אחר דעדיף טפי מיהא לפרש בלא זו אף זו מלפרש בזו ואצ"ל זו וק"ל:

ברש"י ה"ג מאי לאו עונש כפירה כו' רש"י ז"ל שינה לישנא דגמרא משום דודאי איירי בעונש ממון דענשי' קרא להתחייב באונסין אף לדברי התרצן דקאמר לא לעונש שבועה אלא ודאי דה"ג מאי לאו לעונש כפירה דהיינו דענשי' קרא להתחייב באונסי' על שכפרי' אע"ג דלא אשתבע וק"ל. ולע"ד הי' נראה דאף לפי גירסתינו א"ש דהכי פיר' מאי לאו לעונש ממון פי' משום דכפרי' ממון ולא משום דנשבע וק"ל:

בתוס' ד"ה מאי לאו עונש ממון תי' בממון מה שייך לומר דלא ענש אא"כ הזהיר דבשלמא בעונש שבועה כו' פיר' משום דבמיתה ומלקות הוצרך התורה לאזהרה לומר דאין מענשין את האדם אלא לאחר התראה שצריכין להזהיר אותם קודם שיעשה המעשה אל תעשה מעשה כזאת דהתורה אסרה מדכתיב כו' ואם תעשה אותם אתה חייב מיתה או מלקות וגם בקרבן אף דחייב בקרבן בלי התראה מ"מ לא מצינו קרבן כ"א על לאו והראי' דבפסח ומילה כו' ולכך צריך להיות בכל קרבן לאו אבל בממון למאי צריכנא ללאו זהו פירו' דבריהם. אבל מ"מ יש ליישב דלא נהוי קשה מידי דלסברת המסייע דסביר דאפי' כפרי' חייב באונסין צריכנא ללאו דלא תימא דאין כאן עונש כ"א בנשבע לכך נכתב הלאו לומר דמענישין אותו וחייב באונסין אפילו בכפריה לחודי' ודוק:

תוכן העניינים

כוס הישועות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה