כוס הישועות· רבי שמואל הכהן שאטין
בבא קמא · דף פח.
בתוס' ד"ה יהא עבד כשר לעדות כו' וגוי אע"ג דאיש הוא מ"מ אין אחיו כו' ק"ק לי לפי המסקנא לא לכתוב בעדות באחיו מאי אמרת דה"א גוי כשר לעדות נלמד ק"ו מאשה וגזלן או מחד משארי ודוק: בד"ה אלא תיתי מגזלן כו' דנילף דממזר ופצוע דכה וכרות שפכה שפסולין לקהל שיהי' פסולין לעדות מגזלן וחד מהנך והיינו הצד השוה שבהן שפסולין לדון דיני נפשות אף הני פסולין לדון דיני נפשות. כתבתי זאת משום דמצאתי בספר ת"ח דלא מצא צד השוה שבהן ואני מצאתי זאת ועוד אחרת דוק ותמצא גם אתה. עוד לעיל בתוס' ד"ה זוממי עבד לא יהרוגו וכיון כו' דה"ל עדות שאין אתה יכול להזימה. הנה ניידי מרש"י משום דשם לא קאי המסקנא הכי כרש"י ע"ש:
בתוס' ד"ה ועבד כו' נראה דלרווחא כו'. ואפשר לומר דהוצרך לכך דלא תימא דהתורה נתנה סימן דדוקא מאן דלית לי' חיים אבות בלחוד ואית לי' חיים בנים הוא דפסול אבל מאן דאית לי' תרווייהו או דלית לי' תרווייהו כשר הוה ולאו טעמא קיהיב לכך קאמר דק"ו הוא דמתורת טעמא קאתינא ודוק: