כוס הישועות· רבי שמואל הכהן שאטין
בבא קמא · דף פ:
בתוס' ד"ה מותר להרגו כו' היינו דוקא כשהמיתו כו' והכא בחתול שאין קשורה כו'. ק"ק לפי זה מאי מקשה הש"ס וכיון דאמר' מותר להרגו מאי ניהו תו אסור לקיימו דלמא דאתי לאשמעינן דאפי' לא המית נמי אסור לקיימו ואי הוה תנ' מותר להרגו ה"א דוקא כשהמית ויש ליישב: עוד בא"ד אבל מחתול אין נזהרים שאין יודעי' אם היא בר אוכמ' או בר חיור' שאין מכירין באבותיהון. לפי זה ק"ק דהמקשן ידע התירוץ ודוק: בד"ה אמר רבינא לעורו שאם מצאן מת אין חייב בהשבת העור ונ"ל הטעם משום דאין להם בעלים אפי' יש להם בעלים אינו מן הראוי להם לגדל או להחזיק אותן בביתו ואיננו שלו ולמי ישיב וק"ל:
בד"ה מתריעים על החכוך בשבת ע"כ לאו היינו התרעה בשופר דשופר בשבת מי איכא כו' ולא תקשה מאי מקשה הש"ס מהא דאמר אין מתריעים אלא צועקים דלמא דאיירי בשבת ולכך קאמר אין מתריעים והיינו בשופר. משום דע"כ לאו בשבת איירי משום דא"כ מאי בא לאשמעינן דאין מתריעים בשופר בשבת פשיטא שופר בשבת מי איכא וק"ל: