כוס הישועות· רבי שמואל הכהן שאטין
בבא קמא · דף עח.
בתוס' ד"ה והא גבי קדשים דכתיב כו' וא"ת ולא לכתוב אלא ההוא או דבין כבש ועז דמשור וכשב הו' ממעטינן כלאי' ומאו דכבש ועז הוה ממעטינן נדמה. וקשה לי דאי לא הוה כתיב אלא חד או הוה מרבינן מני' נדמה שאינו דומה לגמרי לאביו ואמו דלא תימא למעוטי ללמד בג"ש מבכור ולא הוה ידעינן דפסול נדמה בקדשים אפי' אינו דומה כלל לכך כתיב עוד או ומדסיפא למעט כו' כדאמר הש"ס ודוק ועיי' בתוס' ד"ה עד שיהא כו':
עוד בא"ד וי"ל דאי לא הוה כתיב אלא חד כו' הוה דרשינן לרבות כלאי' כו' גם בכאן קשה קצת על דבריהם דאמרו הוה דרשינן לרבות כלאי' זה אינו דלא הוה מרבינן אלא נדמה שאינו דומה כלל דלא נילף בג"ש מבכור דמסתבר טפי לרבות מכלאי' ודוק:
עוד בא"ד וי"ל דאי לא הוה כתיב אלא חד או כו' בכאן הקשה בעל תורת חיים א"כ מנ"ל לש"ס לומר במקום אחר דכלאים שרי להדיוט מדהוצרך למיסר לגבוה דלמא לעולס אימא דאסור להדיוט והא דהוצרך הקרא למיסר לגבוה משום דבעי למעט נדמה לכך כתיב או ואי לא הוה כתיב אלא חד או הוה מרבינן מני' כלאי' לכך כתיב תרי או למעט אף נדמה ולעולם משום כלאים לא הוצרך לכתוב שום או דממילא אסור דאם אסור להדיוט מכש"כ לגבוה ע"כ. ולי נראה דאין כאן קושי' כלל דא"כ דלהדיוט אסור כלאים לא לכתוב אלא חד או מאי אמרת דהוה מרבינן מני' כלאי' זה אינו דשפיר הוה ידעינן דנמעט נדמה דכלאים אסור להדיוט מלא תאכל כל תועבה מכש"כ לגבוה אלא ודאי מדכתיב תרי או ש"מ דלהדיוט שרי ודוק:
בד"ה עד שיהא הוא שור כו' עד לבסוף דא"כ לשתוק קרא ממיעוט דקדשים פירוש לא לכתוב שום או בקדשים והוה ידעינן שפיר למעט כלאים מדכתיב שור או כשב דאין אתה יכול להוציא כלאים מביניהם ולחומרא מקשינן כדכתבו לעיל ונדמה הוה ילפינן בג"ש מבכור וק"ל: