כוס הישועות· רבי שמואל הכהן שאטין
בבא קמא · דף עה.
בגמרא אמר רבא קפחתנהו לסבי כו' וקאמר לי' ר"ח לר"ה ולא קמשני לי'. ק"ק דלמא משום הכי לא קמשני לי' ר"ה הכי משום דא"כ הוה אידך ברייתא דאמרה שכבר הודית תיובתא דרב והוה אתי רב אליבא דתנאי ומש"ה לא משני לי' ר"ה כך ובלאו הכי יש לדקדק מאי דאמר רבא דהא ר"ג פוטר עצמו מכלום הוה דלמא שאני התם דהא התם אין כונתו הוה לפטור עצמו אדרבא כל כוונתו הוה שיצא לתירות וזה הי' שמחתו. אלא דאפשר לומר דלא פלוג בין שכוונתו לפטור את עצמו או לחייב א"ע אם פוטר את עצמו מכלום בהודאתו אין כאן הודאה. אבל מ"מ אפשר לומר דרב הונא לא סבר סברא הזאת משום דא"כ הוה רב דלא כברייתא שכבר הודית כדכתבתי לעיל דוק. גם ק"ק לעיל דאמר הש"ס לאפוקי מרב הונא כו' דלמא מתני' איירי דקא מודה מחמת ביעתות' דעדים ובזה מודה רב וק"ל: