כוס הישועות· רבי שמואל הכהן שאטין
בבא קמא · דף עג.
ברש"י בד"ה ה"ג הילכתא שהעידו בבת אחת והוזמו ולא גרסינן והוזמו בבת אחת דכיון דהעידו בבת א' ליכא למימר בשעת עדות טביחה פסולין הוו כו' דהא תוך כדי דבור הוה כו' ובלבד שיוזמו על הטביחה תחלה ע"כ נראה לי דרש"י סבר נמי דקסבר השתא הכחשה תחלת הזמה היא וא"כ כשהוזמו על הטביחה תחלה אפילו הוכחשו נמי אגניבה כדסבר ר"י בסמוך מ"מ כשיוזמו אח"כ על הגניבה משלמי דהכחשה תחלת הזמה היא והא דקאמר רש"י ובלבד שיוזמו על הטביחה ואי אמרת דסבר דהכחשה כו' א"כ אף אם יוזמו על הגניבה תחלה נימא דמשלמין הכל זה אינו דאם יוזמו על הגניבה תחלה אין עדות טביחה כלל ולאו מטעם דאם אין גניבה אין טביחה דהוה הכחשה אלא מטעם דעדות טביחה הוה בפסול דכבר אפסלו כשאמרו שגנב ואח"כ כשאמרו טבח הוו פסולים להעיד ואין כאן עדות כלל ואם אמרת א"כ כשיוזמו על הטביחה תחלה נמי נימא הכי דכשיוזמו אח"כ על הגניבה איגלאי מילתא דכי אסהודי אטביחה פסולין הוו זה אינו דלא גרע אם הוזמו אטביחה תחלה מכשיוזמו בבת אחת על הגניבה ואטביחה ודוק היטב וא"כ לא קשה מידי ממה דהקשו תוס' על רש"י. גם למטה ברש"י ד"ה איתזמו להו אגניבה כו' דכתב עוד אלא אפסלו להו אגניבה משום פסול עדות נראה לי דלא בעי למימר מטעם דהוו פסולין באותה שעה מטעם דהעידו בבת אחת על הגניבה ואטביחה אלא מטעם דעדותם בטלה דעדות שבטלה מקצתה בטלה כולה ועיין במהרש"א ודוק:
בתוס' ד"ה א"נ דפסלו בגזלנותא כו' עד ומיהו ההוא עובדא דפרק ז"ב דחד כו' פי' דשם משמע דפסלינן למפרע דהלא המזומים העידו דכבר גזלו לכך כתבו לדיני נפשות פשיטא כו'. וק"ל רק כתבתי זאת לאפוקי ממה דהבין מהרש"א בדבריהם ע"ע: