אור ברסלב
כוס הישועות בבא קמא › דף עא:

כוס הישועות· רבי שמואל הכהן שאטין

בבא קמא · דף עא:

דף עא.

בתוס' ד"ה כיון ששחט בה פורתא אסרה ואפי' למ'ד אין לשחיטה אלא לבסוף כו' משום דאי כדפירש"י דס"ד ישנה לשחיטה מתחלה ועד סוף מאי קשי' אמאי חייב ר"מ דלמא דסבר דאינה לשחיטה אלא לבסוף וק"ל: בד"ה איסורי הנאה כו' עד וי"ל דהכא איכא למימר דנין שחיטה דעבירה משחיטה דעבירה כו' שהי' שחיטת היתר. ק"ק לי א"כ מאי מקשה הכא למ"ד דרבנן אמאי פטרי רבנן דלמא משום הכי פטרי רבנן דילפינן שחיטה ד' וה' מטבוח טבח והכן דלא הוה שחיטת איסור עמו (דע"כ רבנן סברי דילפינן טפי טבח מטבח ממאי דילפינן שחיטה מטבח ודוק.) משא"כ בשוחט בשבת דהוי שחיטת איסור עמו ודוק:

בד"ה מכלל דבכולה מתני' מודה ק"ק דמה דיוק הוא זה. פי' משום דשמא ה"נ קאמר ר"ש פוטר בשני אנו דהיינו בשחיטה שאינה ראוי ובמקום דיש מלקות וממון דהוה שני דברים ושני טעמים משא"כ אם לא פליג אלא בטריפה ובחולין בעזרה דהוה טעם אחד גם י"ל דאפשר דלא פליג בטובח ביו"כ משום דמצינו אפי' לר"ש דחייב בטובח ע"י אחר וק"ל:

בגמ' בעי מני' כו' גנב שור של שני שותפים כו' הא דלא בעי מני' שותף שגנב מחבירו וטבח דהוה ה' חצאי בקר וגם לא הוה טבח כולו באיסור (והוה שפיר טפי למבעי דהלא השתא לא בעי אלא למ"ד מודה בקנס ואח"כ באו עדים פטור וק"ל) אפשר לומר משום דסבר איבעי מני' חדא דאשמע מני' תרתי משום דאי בעי מני' שותף שגנב התינח אי פשיט לי דחייב אזי נילף דחייב מכש"כ בגנב משותפים והודה כו' דמה התם דהוה תרתי לריעותא דהוה ה' חצאי בקר וגם לא הוה טבחו כולו באיסור וחייב מכש"כ הכא דלא הוה אלא חדא. ואל תקשה א"כ השתא נמי נימא התינח אי פשיט לי' לפטור נילף מכ"ש דפטור בשותף שגנב כו' אבל אי פשיט לי' לחיוב אכתי נבעי בגנב משותפים כו' אף אנו נאמר דא"כ יאמר לו בריתחא ומה התם בשותף שגנב חייב מכ"ש בגנב משותפים אבל אפכא אי בעי מני' שותף שגנב לא לימא לי' ברתחא ויאמר ומה בגנב משותפים פטור מכ"ש בשותף כו' דלמה ירתח עלי' דבעי מני' אם חייב אם לאו הלא שפיר קבעי דלפי פשוטה דמתני' ודאי משמע דחייב אבל על הס"ד דפטור שפיר עבד אם ירתח עליו ודוק וכן הוא הסוגי' בזבחים דף ע"ב ע"ע. הא דקא מבעי' לי' אם חייב אם לאו ואח"כ קא מותיב תיובתא דהוה רעגנשבורג"ר אפשר לומר דממ"נ קשה לי' אי יפשוט לי' לפטור יקשה מרישא ואי לחיוב יקשה מסיפא ואל תקשה דא"כ לרמי לי' רישא לסיפא וזהו נירנבורג"ר אפשר לומר דודאי ידע דיש לאוקמי רישא דמתני' בשעמד בדין ואי קשה א"כ לפלוג ולתני' בדידי' כדמקשי לבסוף אפשר לומר דלכך תנא מת אביו ואח"ש טבח ומכר אפי' בשעמד בדין ולא הוה קנס מ"מ פטור משום דבעינן וטבחו כולה באיסור דידע שפיר האי טעמא אבל עתה דאמר לי' ר"נ ה' בקר אמר רחמנא ולא ה' חצאי בקר והוה קשה לי' לרבא למה לך למימר טעם דפטור הלא כבר אמרתי נמי הטעם רק קמבעי לי אי מועיל הטעם אם לאו והכי הוה לך למימר סתם פטור אלא ודאי להראות בא דלא הוה טעם אחר במתני' לפטור אלא מטעם זה א"כ קשה מרישא דמתני' מאי אמרת דמיירי בשעמד בדין לפלוג בדידה ודוק:

תוכן העניינים

כוס הישועות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה