אור ברסלב
כוס הישועות בבא קמא › דף ע:

כוס הישועות· רבי שמואל הכהן שאטין

בבא קמא · דף ע:

דף סט:

בגמרא ורבנן האי דבר כו' למעוטי מאי כו' הא דהמתין עד השתא אפשר לומר דאי לאו דאמר אביי מי לא מודה ר"ע בשנים אומרים קידש כו' הוה אמינא דרבנן מבעי לי' למעוט' בשנים אומרים קידוש כו' וסברי דאע"ג דעידי קידושין לא צריכי לעידי ביאה מ"מ הוה חצי דבר מטעם דעידי ביאה צריכי מ"מ לעידי קידושין והא דסברי בעידי חזקה דהוה חזקה משום דמ"מ התם מעידים על דבר אחד על שהי' מוחזק בה כדפירש"י אבל בעידי קדושין אינו כן וק"ל. אבל השתא דאמר אביי מי לא מודה ר"ע בעידי קידושין כו' מכש"כ שחכמים סברי דהוה דבר שלם א"כ קשה האי דבר למעוטי מאי. ובזה מתורץ מה דהקשה הבעל המאור על פי' רב אלפס ע"ע ודוק:

בתוס' ד"ה דאע"ג דעידי ביאה כו' פי' כל זמן שלא הוחזקה בא"א ע"כ בזה מתורץ מה דהוה קשה לכאורה ל"ל לאביי למימר מי לא מודה ר"ע בעידי קידושין כו' הול"ל בקיצור שאני הכא כיון דעידי גניבה לא צריכי לעידי טביחה כו' אבל השתא מדהביא ראי' מעידי קידושי' משמע דפשיטא לי' טפי דמודה ר"ע בעידי קידושי' וקשה למה אבל השתא שכתבו פי' כל זמן שלא הוחזקה בא"א לא צריכנן לעידי קידושי' דסבירא לן סוקלין על החזקות ולא מצינן מאן לפליג עליו וא"כ מכש"כ אי אית לן עדים דהוה א"א דלא תהא חזקה גדולה מעדים וא"כ שפיר קאמר אביי מי לא מודה ר"ע בעידי קידושי' דשם מוכח דסבר דהוה דבר שלם כדכתבנו אף הכי נמי וק"ל: בתוס' ד"ה באומר לו עקוץ תאנה מתאנתי כו' מאי פריך עלה כו' ואלא דליתא בחצירו של לוקח דל חיוב שבת מהכא כו' ק"ק על דבריהם דמאי קאמרי ואלא דליתא בחצירו של לוקח דל חיוב כו' הלא זולת זה קשה מ"מ על המקשן דפריך והלא כיון דכי קתבע לי' כי' מאי קושי' דלמא דאיירי דקיימא בחצירו של לוקח ודוק אם לא שנאמר דהוה אפשר לומר דסבר המקשן דמיירי סתם בכל ענין בין דקיימא בחצירו או דלא קיימא בחצירו מדלא פירש רמי בר חמא דבריו אבל א"כ אף אנו נאמר אמאי לא הקשה כן על רב פפא דמוקי באומר לו זרוק גניבתך כו' ומיירי באומר לא תקני לי גניבתך עד שתנוח לרבנן קשה נמי למה לא פי' רב פפא דבריו ודוק:

עוד בא"ד וכך לן עקוץ תאנה מתאנתי כמו עקוץ תאנה מתאנת' עי' במהרש"א שהקשה לוקי באומר לו עקוץ תאנ' מתאנת' ונותן לו דמי גניבתו ונראה דאין כאן קושיא כלל דאי מיירי בהכ' הוה חייב באמת בד' וה' דהא לא תלה המכירה בחילול שבת אלא הוה החילול לחוד והמכירה לחוד וק"ל: בתוס' ד"א כמאן כר"ע כו' וא"ת לר"ע נמי כיון דמטא לאויר חצירו חייב כו' ולעגין קנין לא קני כו' ודאי דהתורה איירי לפי המסקנא דהתם וכך כתבו כל המפורשים דאל"כ הוה דבריהם דהכא סותרים את דבריהם דבסמוך ולכאורה קשה מנ"ל להקשות דלמא המקשן דהכא קאי נמי לפי הס"ד דהתם ודוק אבל זה אינו דא"כ מאי מקשה אדרבנן כיון דמטא לחצר קנה כו' הלא לפי הס"ד דהתם קנין ושבת שוים ודוק:

בד"ה אתנן אסרה תורה ואפי' בא על אמו תימא דמנ"ל הא וי"מ משום כו' ואין נראה פי' זה דאטו מי כתיב ולא ד' ונאמר שניהם ולא שלשה ולא אתא למעוטי אלא מחיר זונה ע"כ עיין שם ביבמות ותמצא דהקשו דל"ל למעוטי מחיר זונה ואתנן כלב דמהיכא תיתי לרבות ותירצו דה"א לרבות מדאיתקשי להדדי והנה קשה לכאורה על דבריהם דהתם א"כ לא ליתקשי להדדי ולא הוה צריך לכתוב מעוטו דגם שניהם אלא ודאי דאתי לאוריי לן דאתנן אמו אסורה ולכך נכתב ההיקש ואח"כ המיעוט לומר דלא ממעטינן אלא אתנן כלב ולא אתנן אמו ודוק. וכה"ג כתבו תוס' בסמוך בד"ה מה קודש ע"ש ובזה כינים דברי הי"מ:

תוכן העניינים

כוס הישועות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה