אור ברסלב
כוס הישועות בבא קמא › דף סה.

כוס הישועות· רבי שמואל הכהן שאטין

בבא קמא · דף סה.

דף סד:

בגמ' אמר רב ששת כו' דתני' כחושה והשמינה כו' ק"ק לפי מאי דקס"ד השתא עד דלא ידע משנויי' דאנא פטימנא כו' לקשי לרבה דאמר האי מאן דגזל כו' תברא או שתי' משלם ארבע ובברייתא אמר ד' וה' כעין שגנב דהוה כי תברה או שתיי' אם טבח או מכר וי"ל דלרבה הוי אפשר לומר דהא דקאמרה הברייתא כעין שגנב היינו כדהשתא בשעת טביחה דבההוא שעתא דקא גניב לי' כדפרש"י לקמן בד"ה תברא או כו' ואל תקשה א"כ לרב נמי נימא הכי אפשר לומר דקשי' לי' לשנא דכעין שגנב ל"ל דהא לפי זה שעת העמדה בדין ושעת גניבה הם שוים אלא ע"כ דבא להראות דבכל מקום משלמים ד' וה' כשעת גניבה ולא כשעת העמדה בדין. אבל א"כ קשה על תוספות ד"ה דתניא כו' תימה היכא ס"ד דרב ששת כו' ומאי קושי' דלמא דרב ששת סבר דהא דקאמר' הברייתא כעין שגנב פי' כמו ששוה עתה אלא דלישנא כעין שגנב קשי' לי' ודוק:

ועוד י"ל דלרבה לא קשה לי' מידי משום דרבה לא איירי אלא בתשלומי קרן וברייתא איירי בתשלומי כפל וד' וה' כדמשני גם רש"י לקמן ע"ב בד"ה כעין שגנב לקמן אתבינהו כו' אבל מ"מ לפי מה דכתבו תוס' לקמן ע"ב בד"ה אלמא קרן כעין שגנב כו' דאין לחלק בין כפל ד' וה' לקיין אם לא מכח הפסוק כו' א"כ ליכא למימר הכי ודוק:

בתוס' ד"ה גופא אמר רב כו' במסקנא דמלתא כו' וא"כ ומאי קמ"ל כו' וי"ל דעיקר רב לא אתא לאשמעינן אלא תשלומי כפל ד' וה' כשעת העמדה בדין כו' וא"ת בהגוזל קמא כו' אמאי לא מייתי ראי' ממתני' דכל הגזלנים כו' שיעור דבריהם יש לומר דכך הוא דקשה להו על הא דקאמר הש"ס גופא אמר רב כו' תשלומי כפל ד' וה' כשעת העמדה בדין הלא תיבת גופא אינו בא אלא במקום דאמר כבר מלתא יהדר בא לפרשו מניין לו או דבא להקשות מעליו ותינח קרן כעין שגנב כבר אמר רב לעיל אבל תשלומי כפל ד' וה' לא אמרו עדיין וא"כ מה זה דאמר גופא על תשלומי ד' וה' לכך קאמרו במסקנא דמלתא אמרי דרב איירי לענין יוקרא וזולא וא"כ קשה קושי' הוא"ת מקמ"ל רב מאי אמרת דאתי לאשמועינן הדיוק דד' וה' כשעת העמדה בדין וא"כ שפיר קאמר נמי גופא על תשלומי ד' וה' דכשאמר קרן כעין שגנב ידעינן ממילא דכפל ד' וה' כשעת העמדה בדין דאל"כ מאי בא לאשמעינן אבל עתה ק' בהגוזל קמא על רבא למה לא הביא מתני' דכל הגזלנים כו' דבלא זה ה"א דניחא לי' לרבא להביא ממתניתין דגזל חמץ ממתניתין דכל הגזלנים משום דלאו כ"ע סבור דאיירי נמי ביוקרא וזולא אלא בשנוי' לחוד והראי' דע"כ רב הכא סבר דלא איירי ביוקרא וזולא דאל"כ מאי אתי רב לאשמועינן אבל עתה הוכחנו דאדרבה מתיבת גופא מוכח דרב סבר דאיירי ביוקר' וזולא ובא לאשמעינן על תשלומי כפל ד' וה' א"כ קשה על רבא התם וק"ל. וזה דרך צחות. אבל ק"ק לי על תוס' מאי מקשי' דלמא רב גופי' אתי לאשמועינן דמתני' איירי לענין יוקרא וזולא אבל אי רב לא קאמר קרן כעין שגנב ה"א דמתני' לא איירי אלא משנוי ויש ליישב ועיין בתוס' דסוף המפקיד:

גם קשה לי מאי קשי' להו מאי בא רב לאשמועינן הלא מתניתין הוא דלמא אי ממתני' ה"א דוקא גזלן דלא משלם אלא קרן אבל גנב דמשלם נמי כפל ד' וה' ה"א דאין לחלק בין התשלומים כדכתבו ע"ב בתוס' ד"ה אלמא קרן כעין שגנב כו' ודוק ויש ליישב נמי דזה הוא שתירץ וק"ל:

בתוס' ד"ה מה לי קטלא כולה כו' אלא הכי פירוש כו' דאין הולכים בתר דמי' דהשתא דקנאה בשנוי כו' לפי' זה קשה על ר' חנינא דבא לסייע לרב הלא הוא פליג על ר' אילעא לקמן וסבר דשנוי אינו קונה וא"ל דודאי ר' חנינא סבר דשנוי הנעשה בידים קינה והא דפליג על ר' אילעא איירי בשנוי דממילא כדמשמע מתוס' לקמן ד"ה ואי אמרת כו' א"כ קשה על תוס' בכאן דכתבו ולפי זה ה"ה בהוכחשה ממילא כו' מאי ה"ה הוא זה ומנא להו זה דלמא בשנוי הנעשה בידים דווקא ולא בשנוי דממיל' כסבר' ר' חנינא: ואפשר לומר דודאי אין לחלק בין שנוי הנעשה בידים ובין שנוי דממילא והא דרוצים לחלק לקמן בין שנוי לשנוי היינו משום דסבר שם דשור בן יומו קרוי שור ואיל בן יומו קרוי איל כדקאמר רבא שם על אתקפתי' דר' זירא ואפשר לומר נמי דר' זירא שם לא הקשה רק לר"ח דפליג עם רבי אילעא ומשני רבא לר"ח אבל ר' אילעא לית לי' האי סברא לכך קאמר דנעשה שנוי בידו דהוה שנוי השם מעלי'. ובזה מתורץ נמי מאי דהקשה היש"ש על הרא"ש דפסק דעגל ונעשה שור הוה שנוי השם מעלי' ע"ע. ולפי מה שכתבתי א"ש דודאי ר' אילעא פליג על סברה זו ופסק הרא"ש כר' אליעא ודוק:

תוכן העניינים

כוס הישועות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה