כוס הישועות· רבי שמואל הכהן שאטין
בבא קמא · דף נח:
בג' היכי שיימינן אמר ריב"ח סאה בס' סאין ר"י אמר תרקב בס' תרקבים חזקי' אמר קלח בס' קלחי' חוץ מפירש"י ותוס' אפשר לומר דריב"ח קאמר ואית לי' דלא משערינן מה שאכלה בסאה שיעורין כמותו אלא א"כ אכלה סאה וכ"ש יותר מסאה כיון דקרחת הסאה ניכר הרבה אם היו משערין אותי בפחות מששים הוה מפסיד מזיק הרבה אבל אכלה פחות מסאה דלא ניכר קרחת כולי האי לא בעינן ששים כנגדו אלא משערין לי' בפחות מששים ור"י פליג וסבר דאפי' תרקב משערין בס' דסבירא לי' דקרחת דתרקב נמי שיעור גדול הוא אבל אם אכלה פחות מתרקב מודה דמשערין לי' בפחות מששים וחזקי' פליג וס"ל דאפי' לא אכלה אלא קלח אחד משערין לי' בס' קלחים ועיין בספר תורת חיים שכתב כן וכתב שכן משמע מדברי הרי"ף והרמב"ם ז"ל:
בתוס' ד"ה שמין בית סאה כו' עד ואע"ג דקתני במתניתן בית סאה באותה שדה לר' ינאי לא לשיעורה נקטינן שאין משערין בו כלל אלא בתרקב משערין. ונראה דלכך נקט בית סאה וזהו דרך אכילה של בהמה אחת ובזה הוא מקושר הא דאמרו אח"כ ונראה לר"י דכי משערינן למר בתרקב כו' הוא מקושר למה שקדם וק"ל. ועיין בב"מ דף צ"ט מה שכתבתי שם אשר ישבתי פירש"י על נכון:
בד"ה דדאין דינא דפרסאי יש מפרשי' של דקל פרסאי כו' דקשה להו דאי כפשוטו קשה על הדעת לומר שאדם דבר כך קשות נגד הריש גלותא וק"ל. עוד שם ולפי מה שפי' בערוך דקשבא דקלא פרסאה א"א לומר כן ע"כ משום דא"כ שפיר דאין ומאי קאמר הבע"ד גבי ר"ג דדאין כו' ל"ל וק"ל אבל מ"מ צ"ל דשפיר יש לפרש כיש אומרים ובע"ד ה"ק בהדי ר"ג דדאין דינא דפרסא' ל"ל כלומר דסביר לפלוגי בין דקל דארמאה ודקל דפרסא' וק"ל: