כוס הישועות· רבי שמואל הכהן שאטין
בבא קמא · דף כט:
בתו' ד"ה כי פליגי אליבא כו' דקים לי' דבמפקיר נזקיו דפשיעה פליגי ע"כ:
נראה לפרש דבריהם משום דבמסקנא מוכח דר' יוחנן מחייב ור"א סבר דפטור ואי הוה פליגי בלאחר נפילת אונס אתי' ר' יוחנן שלא אליבא דהלכתא כר' מאיר ולא כרבנן ור"י ור"א הלכה כר"י ולפי זה מקושר דבור שאחר זה ד"ה תסתיים דר"א כו' עם זה דק' לתו' הלא לפי הס"ד השתא דר"א סבר חייב א"כ ר"א אתי' כר"מ ור"י סבר פטור אתי' כרבנן אליבא דהלכתא לכך קאמרו במסקנא לא קיימי הכא וש"ס דקאמר כי פליגי אתיא יויבא דמסקנא והוה ידעה שפיר המסקנא וקאמרו בתר הכי והא דלא פריך כו' פי' והשתא א"ש הא דלא פריך מההיא דר"א לעיל משום דאין להוכיח כו' אם לא מכח דפליג אר"י כדפרי"ל פי' והשתא לפי המסקנא דלמטה נמי מוכח דר"א סבר פטור ממה דר"י מחייב וא"כ א"ש ודוק:
אבל בעיקר דבריהם קשה דקי' לי' דבמפקיר נזקיו דפשיעה פליגי א"כ לעיל ע"א בתו' ד"ה יזא מאי דברי הכל חייב כו' הוה מצי לדחויי דלא פטרי רבנן כו' אבל הי' קשה דא"כ ר"י כו' ומתוך הלשון משמע שבא לחלוק על ר"א עכ"ל מטעם זה הוה להו לדחויי משום דקיימא לן דבנפילת פשיעה פליג ר"א וסבר דפטור וא"כ ע"כ סבירא לי' דבנפילת פשיעה אפי' פטרי רבנן: עוד בתו' ד"ה תסתיים כו' ומיהו מר"י קשה אמאי לא פריך מההיא דלעיל כו' וי"ל משום כו' אלא מתוך דקשי' דר"י אדר"י להכי שביק כו' וקשה הלא גם מתוך דקשי' ר"י אדר"י אינו מוכח דסבירא לי' דחייב דהלא אפשר לו' אפכא דר"א דאמר בשעת נפילה מחלוקת הוא דוקא בשעת נפילה אבל לאחר נפילה מוד' רבנן דחייב ולא פליגי אלא בלאחר נפילת אונס כדלעיל בתו' מאי אמרת דא"כ במאי פליג ר"א אר"י דלמא דאמר לאחר נפילה מחלוקת ר"ל אף לאחר נפילה וסבר דבלאחר נפילת פשיעה פליגי ר"י ור"מ כדקס"ד השתא וא"כ מר"י לעיל ליכא למשמע מידי ועתה דוק:
ואפשר לומר דבשלמא דאמרינן בדברי ר"א מאי בשעת נפילה אף בשעת נפילה וקמשמע לן כדאביי משום דלישנא דברייתא לא משתמע בשעת נפילה איצטריך ר"א לאשמועינן כו' כדפירוש רש"י לעיל אבל בדברי ר"י ליכא למימר אף בלאחר נפיל' פליגי וקמשמע לן כדאביי פשיטא דלאחר נפילה פליגי דליכא למ"ד דלא פליגי בלאחר נפילה וק"ל:
בתו' ד"ה אלא ר"י דאמר חייב מ"מ כו' לפרש מתני' אפי' כמאן דמחייב בור ברשותו ושמא כו' נראה דהוקשה להם לפי מאי דקאמרי לפרש כו' אפי' כמאן דמחייב כו' א"כ גם המקשה דהקשה ומי אמר ר"י הכי כו' ואר"י לא שנו אלא כו' הלא אפשר לומר דר"י אמר זה ייבא דמאן דפטר בור ברשותו אבל איהו מצי סבר לעולם דבור ברשותו חייב לכך קאמר ושמא ר"י בבור ברשותיה נמי מחייב כו' אבל אין סברא לו' דר"י אמר דבר אליבא דמ"ד דלא סבר כוותי' וק"ל: