אור ברסלב
כוס הישועות בבא מציעא › דף קיח:

כוס הישועות· רבי שמואל הכהן שאטין

בבא מציעא · דף קיח:

דף קיח.

בגמ' לימא מתני' דלא כר"י כו' אפשר לומר הא דלא מוקי מתני' הלז שלא בשעת הוצאת הזבלים משום דא"כ ק' לכאו' אדרשב"ג דהתם במניח דקאמר כל המקלקלי' כו' והזיקו חייבים לשלם. אלא ע"כ הכא בשעת הוצא' זבלי' מיירי ושם שלא בשעת כו' ועיין בתוס' שם:

במתני' שתי גינות אמר ר"ש כל שהעליון כו' והשאר של תחתון הוצרך לסיים ולומר והשאר כו' ולא די ליה הרישא דאמר כל שהעליון כו' דמשמע דהשאר הוא דתחתון משום דאי מרישא ה"א כמו דאמרינן בעליון שאינו זוכה בירק דבנתיי' אלא במה שיכול להגיע בפשיטות יד כן התחתון דאינו זוכה אלא במה שיכול להגיע בפשיטות יד ומה דביני ביני הו' הפקר קמ"ל דלא אלא השאר דתחתון אפי' בשאינו יכול להגיע כי יכול להעמיד סולם וכן סובר הב"ח ע"ע ובטור עצמו משמע כן:

בגמ' אמר רבא בעיקרו כ"ע לא פליגי כו' משום דהו' אפשר להעלות על הדעת לומר דאף העיקר סובר ר"י דהו' דתחתון ויאמר שדי עיקר בתר הנוף כמו דמצינו לסברא זו במכות דף י"ב ע"ש לכך משמיענו רבא דלא אלא דבעיקר מודה ר"י ואפשר לומר וליישב בהכי דלהכי הביא הברייתא דמו"מ קודם למתני' דערלה משום דרצה להביא ראי' על דבר זה וממתני' דערלה אינו מוכח כ"כ משום דאפשר לומר דשאני ערלה דאיסורא דלחומרא קאמר ר"י התם דלא שדינן לעיקר בתר נוף משא"כ הכא בממונא ולכך הביא הברייתא דאיירי נמי בממונא קודם למתני'. והנה באמת יש לתמוה אתוס' דהתם במכות דכתבו (אמאי דמקש' השם אימור דשמעת לי' לר"י גבי מעשר לחומרא כו') וצ"ע מנ"ל דלא אמרינן גם להקל כו' הלא הכא מוכח בערלה דלא אמר להקל ודוק. וגם למאי שכתבתי יש לדקדק מצריכותא הב' דקאמר ואי אתמר בהא בהא קאמר ר"מ אבל בההיא אימא מודה ליה לר"י כו' ה"ל למימר אפי' אליבא דר"י אצטריך הקמייתא דאי בהא בהא קאמר ר"י דלא שדינן לעיקר בתר הנוף משום דאיסורא משא"כ במו"מ דממונא אמר אפילו דשדינן לעיקר בתר הנוף. ואפשר לומר דבעי למימר צריכותא דקאי בין אברייתא בין אמתני' דילן ואי הו' אמר צריכותא הדא לא הו' א"ש אמתני' דילן דהיאך יאמר קמ"ל מתניתין דלא קאמר ר"י דשדינן העיקר בתר הנוף הלא גם עתה דתני למתניתין לא ידעינן ממתני' מידי דלא פליג ר"י אעיקר עצמו אי לאו דמפרש רבא כן ויצא לי' מברייתא וממתני' דערלה כאשר כתבתי בסמוך וק"ל. ודע לפי מה שכתבתי בסמוך א"ש נמי דלא עביד צריכותא ממתני' דילן ומ"מ משום דאי ממתני' דילן ה"א דאפי' אעיקר פליג ר"י ואי מברייתא דמו"מ ה"א במתני' סבר ר"מ כר"ש ובפרט אחר שמסתבר טעמי' ולכך פסקינן כוותי'. ואי תימא דא"כ למאי הוצרכו התוס' לומר דלכך לא עביד צריכותא משום דלא דמי' להדדי אפשר לומר דהכי קאמרו דמ"מ ה"ל לפרש הצריכותא כאשר מפרש הצריכותא דמו"מ וערלה אלא ודאי דלא דמי' כלל להדדי לכך לא הוצרך לפרש וק"ל:

ואפשר לומר עוד דגם במתני' דילן עצמו מוכח קצת מילתא דרבא דבעיקר לא פליג ר"י אחר דיש לדקדק אר"מ דאמר תחלה הטעם דאם ירצה העליון כו' וכי לא ידע דאף לתחתון יש זכות וטענה בירק דאם ירצה למלאות כו' וע"כ הוצרך לטעם דרואין מהיכן ירק זה חי וא"כ ה"ל לומר תיכף תחלה טעם הזה. לכך אמינא אחר ששמע ר"מ לר"י דאמר של תחתון ולא קאמר הטעם דאם ירצה התחתון עדיין סבר דאף אעיקר פליג דהו' דתחתון ולכך קאמר ר"מ אם ירצה כו' וזה אהני ודאי אעיקר דעל העיקר ליכא למימר אם ירצה התחתון. אבל אחר ששמע דר"י נותן טעם אם ירצה התחתון וזה לא אהני ודאי כ"א אנוף א"כ מוכח דלא פליג כ"א אנוף לכך קאמר רואין ודוק:

תוכן העניינים

כוס הישועות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה