אור ברסלב
כוס הישועות בבא מציעא › דף קיז.

כוס הישועות· רבי שמואל הכהן שאטין

בבא מציעא · דף קיז.

דף קטז.

את"ל שניהם דרין בו כשהוא משתמש דרך פתחים או דרך גגין כו' מהרש"ל תמה אדנימא דישתמש דרך גגין דהלא מדת סדום היא זו ואני אומר למה היא מדת סדום דודאי יש קפידא לבעה"ב בשישתמש עמו דרך פתחים שלא יהי' לו אז רווחא ליכנס וליצא ולהוציא כליו ומשאו דרך פתחים כמקדם באשר יהי' רבים הנכנסים ויוצאים בדריסת רגלם וכמה דברים ודינים נאמרו בדין דדריסת הרגל וכדאי' בסי' קנ"ד. ובזה יצא לן ניחא דקאמר ואת"ל שניהם דרים בו כו' ולא קאמר אפכא אלא משום דאי נאמר דהוא דר לבדו ודאי דישתמש דרך פתחים דאל"כ ודאי איכא מידת סדום וק"ל וכן באת"ל האחר בקל תוכל למצוא דאי הו' נאמר אפכא ליכא למשאל חח"כ בעי' הג' וק"ל:

ויש לדקדק קצת מאי קמבעי' ליה בב' עליות אי מצי למדחי לעליונ' א"כ למה מסתם סתומי מתני' באמרה יורד ודר למטה הלא מצינו לפעמים שאינו דר למטה ועיין מה שכתבתי לעיל לתרץ מה שהיה קשי' לו מן דברי נמ"י שכתב משם הרנב"ד:

עוד בגמ' לימא כו' ותיסבר' כו' אפשר לומר ולתרץ מה דתמי' לן לכאורה והיאך טעה זה אשר העלה בדעתו לומר דפליגי ר"י ורבנן לענין נזקין ולא ראה מתני' מפורש' דלשם דקתני אפכא. אלא דהעני' הוא דסבר דהמעש' אשר פליגי בי' הני אמורא' הי' שהי' שופך מים על ראשו והי' גירי דלי' ור"י דהתם מודה בגירי דלי' וכאן במתני' פליג אדרבנן בגירי דלי' והני רבנן דהכא אינן רבנן דהתם וג' מחלוק' בדבר דרבנן דהתם סברי אפי' בלא גירי דלי' על המזיק להרחי' ור"י מודה בגירי דלי' ופליג בלאו גירי ורבנן דהכא פליגי אפילו בגירי דלי' וסברי דעל הניזק להרחיק וקאמר' הש"ס ותסבר' כו' כלומר דמ"מ לא ניחא לן לומר ג' מחלוק' בדבר כדאי' בש"ס דקדושי' פ' קמא בקניי' עבד את עצמו בשטר ע"ש וגם דדחיק' לי' לומר כן אחר דמצינו אפכא ולא הוה לרבי למסתם סתומי ובאמת כדסיים הש"ס דהמעש' הוה בלא גירי דלי' א"ש דפליגי הני אמוראי במילתא דתנאי ולא פסק כל א' וא' כר"י וכרבנן ובכל הש"ס אזלי הסוגי' לתרץ מילתא דא אלא דאי הוה פליגי ופסק כל א' סתם כר"י או כרבנן ה"א דר"י אמר מילתא דלי' אפילו בגירי דלי' לכך הוצרכו לפלוג בעובד' אשר נעשה אשר לא הוה גירי דלי' לומר דדוקא בהא קפסיק כן ודוק:

בתוס' ד"ה איפח' כו' וא"ת וכו' וי"ל דלעולם דא"ל עלי' שע"ג בית זה ומספק' ליה דלמא עלי' עליונה נמי היא בכלל כו' כלומר הא דשיעבד לו בית זה והיינו עלי' עליונה דהוה נמי בכלל בית וק"ל:

ויש לדקדק קצת אחר דראינו מה שפירש"י לעיל דלכך אמרינן דשעבד בית לעלי' דאל"כ ע"ג בית זה ל"ל אבל בשתי עליות למה נימא דשעבד לו ביתו הלא הוצרך לומר שע"ג בית זה דאל"כ הי' לו לירא דיתן לו מתחל' העלי' העליונ' וצריכנ' לומר דבעומד בתוכו עסקנן ורואה אותו דומי' דאמרינן לעי' בפ' המקבל בבית השלחין:

ויש לדקדק עוד דה"ל למבעי אם אמר שע"ג בית זה וגם אמר כי נחית חות בהדה אי נאמר דהוא לבדו דר כמתחל' הואיל דאמר מלת' יתיר' אפשר דלטפוי קאתי:

גם אדבעי בבעי הג' בב' עליות יש לו למבעי עוד באשר רוצה השוכר לדור טפי בעלי' עליונה לבד מאשר ידור בתוך הבית עם הבעה"ב אי שומעין לו לשוכר או לא. אי לדעת הרמ"ה דבנפל הבית וקיים העלי' דאין כופין לבעה"ב לתקן העלי' וגם בנפל חד מכותלי עלי' אין כופין לעבה"ב לתקן שאין הדבר אמור אלא בנפחת התקרה כדאי' בטור בשמו וא"כ לבעי בנפל הבית אם יוכל לדור בעליה העליונ' דוק:

ודע דהרא"ש פוסק כהני את"ל ואף שאין דעתו בכך בכל מקום לפסוק כאת"ל וכדעת הגאונים מ"מ כתב הכא דמסתבר טעמי' והי' אפשר לומר דלכך רוצה לפסוק כאת"ל הואיל דהוה יכול לומר אפכא ואפי' הכא הוה מצי למבעי בעיון האחרת. אבל באשר כתבתי לעיל תראה דלית' ע"ש:

הגה הטור כתב סי' שי"ב והוא מתשובת הרא"ש בשכירות הבית דאמר בית זה דאמרינן בי' נפל אזד' לי' היינו דוקא בנפל כולה אבל לא בנתקלקל שאפשר לתקן דאכתי בית מקרי וא"כ יש לדקדק למה אמרינן הכא בדאמר עלי' זו אזדא לי' הלא אכתי עלי' מקרי לשמואל דאמר בד' ויש ליישב דוק: מתני' הבית והעלי' כו' אמר בעל העלי' כו' והוא אינו רוצה כו' הנה כבר כתבתי לעיל על מתני' דלפני' ודקדקתי אהא דקאמר ואין בעה"ב רוצה לתקן דאתי לאשמעינן דאין לן כפי' אחרת עליו כ"א זה באשר ירד הבעל העלי' למטה וע"כ גם הכא אמרי' כן ומ"מ במתני' הלז יש עדיין לבעל הדין לדקדק דיקדוק אחר והוא באשר אמר' אמר בעל העלי' לתקן כו' ואמירה זו ל"ל. ולכך אמינא דאפשר לומר דשמעינן מהח דלא נימא דמתני' מיירי בשהבעל הבית הוא אינו כאן והוא במדינת הים ולכך אין כאן כפי' כ"א ירידתו למטה משא"כ בשהוא כאן דכופין אותו לבנות וכדאי' בירושלמי וכן הוא דעת הרמב"ן ועי' בנ"י לכך קאמר' מתני' הלז ואמר בעל העלי' לבעה"ב לבנות לומר דמיירי בשישנו כאן ואפ"ה אין לן כפי' אחרת דוק: בתוס' ד"ה ר"י כו' אין נראה כו' שהרי אם הבית נשרף לא הי' נותן לו יציאותיו כו'. ואפשר דלא מיקרי אפי' צד אחד בריבי' וק"ל. ועוד הא ר"י מתיר לעיל בא"נ צד א' ברבית. ועדיין הי' אפשר לומר דר"י לדבריהם דרבנן קאמר וק"ל. ואל תקשה לרש"י ז"ל הלא א"א לומר דטעמי' דר"י הוא משום רבית דא"כ מאי קאמר ר' יוחנן בג' מקומות שנה לנו ר' יהודה אסור לאדם שיהנה מממון חבירו דלמא הכא שאני משום רבית די"ל דטעמי' דר"י באמת לא קאי וכדקאמרה הש"ס אמאי כו' וגם מאי דאמרה הש"ס דהכא שאני משום שחרורית' והו' זה נהנה וזה חסר יש לפרש דלכך אסור משום רבית ואי לאו משום רבית לא אסר ר"י דחכמים ז"ל התירו הכא מטעם כפי' ובזה יצא לן קצת ניחא אקושי' התוס' על רש"י ז"ל ודוק:

תוכן העניינים

כוס הישועות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה