כוס הישועות· רבי שמואל הכהן שאטין
בבא מציעא · דף קיד:
בגמ' א"ל לאו כהן הוא מר כו' ודאי דיש להתבונן מה יש דביקות לשאלה זאת למאי דקודם ואני נתתי פנים קצת להדבר וכתבתיו בדרשתי: עוד בגמ' דברי' ועיילי' לג"ע כו' כי הוה נפיק שמע דקאמר מאן כו' אפשר דגם אלי' לא הי' דעתי מתחלה שיקח מהם ויפסיד עולמו רק עשה כן כדי שיתנחם דדע מה שחסר ליה כאן ימלא ליה הקב"ה בעולם שכולו ארוך וק"ל:
עוד בגמ' ת"ר ואם איש עני הוא כו' הא עשיר שכיב מאי קאמר ה"ק כו' אפשר דגם הברייתא בעצמה אמרה כן ובלשון בתמי' קאמר הא עשיר שכיב בתמי' וסמכא על המבין דיפרש מכח התמי' הזאת דה"ק לא תשכב ועבוטו אצלך וק"ל:
עוד שם רבא אמר ה"ק כו' בד"א כו' הא דלא מפרש רבא אפכא דברישא מיירי בשעת הלואה וה"ק המלוה את חבירו רשאי למשכנו ואינו כו' בד"א בשעת הלואה אבל שלא בשעת הלואה כו' ונתחלף ליה לשנא בין רשאי ושאינו רשאי וחיסר ודילג כדכתב רש"י ז"ל בד"ה ורבא כו' ולכאורה ניחא לן לומר כן מאשר מפרש השתא רבא דהוה קאי א"כ שפיר הסיפא דעובר בכל השמות לדסמוך ליה ולא ארישא אשר איננה סמוך דאפשר לומר דאיננו שכיח דידלג התנא ויחסר בתחלת דבריו כ"א באמצע דבריו וק"ל:
עוד בגמ' תני רב שיזבי כו' עד א"ל לא ה"ק כו'. הנה יש לומר דבכיון עשה התנא כן לקרות הכסות יום בשם כסות לילה וכן אפכא לומר דניתן רשות לחבול הכסות יום בלילה ע"י שליח ב"ד כתנא דלעיל דפליג אתנא דמסייע לשמואל וק"ל:
עוד בגמ' א"ר יוחנן כו' מיתבי אר"מ כו' אלא מאחר שמחזירין למה חוזרין וממשכנין כו' ודאי לכאורה יש לתמוה מאי עלה על דעת המקשן להגיה הברייתא ולהקשות כפי הגהתי ולמה אינו מגיה שלא יקשה לו כמו שמתרץ ר"א באמת אח"כ ואפשר לומר דס"ד דדי' דאי יגיה כדמתרץ לי' א"כ יש לדקדק ולשאול מאי האי דטעה התנא בשנותו אפכא אבל כד נגיה כס"ד דדי' אפשר דטעה במלת חוזרין ומחזירין דשנה ליה רבי' למה חוזרין וממשכנין ושנה הוא למה מחזירין וק"ל:
ואפשר לומר עוד דסבר המקשה דבאמת לא טעה התנא בדבריו כלל וקאי אתורה דנתנה רשות למשכנו אחר החזרה מדכתיב עד בוא השמש תשיבנו לו דמשמע ואח"כ יחזיר וימשכננו והדר יחזירנה וא"כ שפיר קאמר וכי מאחר שממשכנו למה מחזירים אח"כ ומ"ש דשאל אהחזרה או אהמשכונה דבכל מקום הסותר הקודם יוליד הסותר הנמשך באשר הן שוין וסובר כתנא דלעיל דאפילו בשליח ב"ד אסור למשכן וא"כ א"א לומר דקאי אתחלת משכונא דהלא באמת אסור למשכנו בתחלה והיאך אמר וכי מאחר שממשכנו דבאמת אסור למשכנו מן התורה בתחלה ומתרץ ליה ר"א ולאו תירוצי כו' כלומר דמ"מ הוה ליה להתנא לשנות בדרך דא"א למטעי ולא בלישנא דמשתמע באנפי אחרינא א"כ תריץ הכי כו' למה ממשכני' מעיקרא וכדלעיל וא"ת דהלא באמת אסור למשכנו תחלה נימא דמיירי בנתוח שהתירה התורה ודקאמר וכי מאחר שממשכני' ר"ל מנתחין ודוק:
והנה דע דבענין סידור והשבה כתב נ"י דרך אחר דלא כר"ת והא דבאמת שייך סידור (למאן דאית ליה) תכף בשעת משכוני' וא"ת א"כ מה שייך חזרה הלא הניח לו כל מה שצריך משכחת לה החזרה בשעבר ומשכנו הכסות יום והלילה עליו דא"כ קרא דהשב תשיב וחבול תחבולע"ע וקשה לי דדרשי' לעיל על רשות ושלא ברשות ולדידי' לא מצינו חזרה במשכן ברשות דוק: עוד לו לנ"י דרך אחר דמשכחת לה באיצטלית של מאה מנה דנוטלה ומחזירה ל' יום ולאחר מכאן מוכרה ויהב לי' דחזי' ליה ע"ע וגם ע"ז יש לדקדק דא"כ לוקי הברייתא דלעיל דהוצרכו ר"ש ורבה להגי' בדרך זה דוק: עוד מצאתי דרך אחר בדברי הרמב"ם דהדברים אשר צריכים לו בין ביום ובין בלילה והוא מטה ומטה כו' כדאי' לעיל בברייתא מניחי' לו מתחלה ודברים אשר איננו צריך בין ביום בין בלילה שייך בהו השבה דוק בדבריו ותמצא ודרך זה ניחא לי טפי מהכל והטור השיב עליו באמת שלא כדת לע"ד והארכתי קצת בענינים אלו כי באמת עמוקים הם ונבכו בו כל המעיינים: