כוס הישועות· רבי שמואל הכהן שאטין
בבא מציעא · דף קז:
בגמ' והסיר ה' ממך כל חולי כו' אמר רב כו' יש לומר דכל א' מהני אמוראי מדייק מילתא בקרא מה דלא מדייק חבירו והנה רב מדייק תיבת כל חולי כל חלאים הוה ליה למימר אלא זו עין דבר שכל החלאים תלוים בו כפירש"י. ושמואל מדייק דאמר כל ואילו לרב לא מתים כולם בעין ולכך קאמר הש"ס שמואל לטעמי' דאמר הכל ברוח הכל דייקא ור"ח מדייק תיבת והסיר דה"ל למימר לא ישים עליך כסיפא דקרא דאמר לא ישימם בך ולכך קאמר זו צינ' דאמר ר"ח הכל בידי שמים חוץ מציני' פחי' דיש כח לאדם לשמור ממנו וא"כ לא הוה אפשר לקרא למימר לא ישימם בך דהלא הקב"ה אינו משים אותו על שום אדם ואף שאינו צדיק ולא מישראל דאדם הוא אשר מביאה עליו אבל בהסר' שייך ודאי הקב"ה וא"כ שפיר קאמר קרא והסיר ה' ממך כו' אחר שתביאו עליך ולא כת"ח ע"ע וריב"ח מדייק נמי תיבת והסיר ותיבת כל כלומר דהקב"ה מסיר ממנו דבר שהכל כלומר הרבוי רעה עליו ולא המיעוט ולכך קאמר והסיר ולא קאמר דלא ישים עליו דבלי השמה א"א ודאי וכן ר"א דאמר זו מרה מדייק כן דאילו בלי מרה א"א וקל: בגמ' א"ל רבה כו' מנא הא מילתא כו' ואמרו רבנן כו' עד א"ל את אמרת כו' ואנא אמינא לך מהכא לכאורה יש לדקדק א"כ דידע מוצא דבר מאי קשאיל לי' א"כ ואפשר לומר דודאי ידע עד לא שאיל לי' מוצא דבר רק דהוה קשה ליה שנוי לישנא דאמרו אינשי דלא אמרו רבנן ורבנן אמרו בלישנא אחרינא דלא אמרו אינשי ולכך שאיל ליה מנא הא מילתא כו' כלומר דרבנן משנים בהא מילתא ממה דאמרו אינשי ועל זה השיב ליה מקרא דנביאים דלא יכם שמש ושרב וכדשמע כן אמר את אמרת כו' ואנא אמינא לך מהכא כו' כלומר דהשתא א"ש דמשני' בדבוריי' דרבנן נקטי לישנא דקרא דנביאים ואינשי קרא דתורה וזה דרך צחות:
דא דכתב רש"י ז"ל וקיתון של מי' כשאין לו יין יש לומר דאתי' ליה מקרא דאורייתא דאתיא ילפותא דילן ממנו והוא וברך את לחמך ואת מימיך כו' וע"כ לאו מים ממש קאמר דא"כ אפכא מבעי ליה למימר את מימיך ואת לחמיך כדמדייקי' חז"ל בקרא דנאמר בעובדי' וכלכלם לחם ומי' וז"ל אם לחם כש"כ מי' כו' וכאן א"א לומר כדמשני שם דהא בברכה נאמר הכא כן וא"כ ע"כ קרא ביין מיירי יקרא ליין מים לומר דהברכה יהי' שורה בו ויתרבה להם כמים דומי' דאמרו כל בית שאין נשפך בו יין כמים כו' וק"ל:
בגמ' אתו עלי' כו' דפנוה כו' אפשר דש"ס בא לאשמעינן דעביד אינש דינא לנפשי' וק"ל:
בתוס' ד"ה צינים קור כו' פחים חום כו' הנה לכאורה יש לדקדק א"כ למה קאמר ומפרש ר"ח זה צינים ולא קאמר נמי זו פחים ובפרט למאי שכתבתי דוהסיר קא דייק וח"כ גם בפחים אפשר לומר כן לכך נראה דכבר כתבו תוס' בכתובות פ' אלו נערות על הא דמקשי' שם מה דאמר אנטנינס לרבי על אשר התפלל עליו ה' ישזבינך מקור כו' אח"כ התפלל על החום ואמר דא ודאי צלותא דואין נסתר מחמתו כתי' וא"כ משמע דהוה בדשמים ותירצו דאהולכי דרך ודאי שייך לומר ואין נסתר מחמתו והא דקאמר קרא שומר נפשו ירחק אפחים נמי היינו ביושב בביתו ע"ש ומוכח דמקור אפשר להשמר אדם את עצמו אפי' בשהולך בדרך דאל"כ מאי שני לאנטנינוס בצלותי' דרבי בקור מדחום וא"כ א"ש דלא נקט ר"ח הכא פחים נמי דהלא מפחים א"א להשמר בהולך בדרך וא"כ א"א לומר דקרא מיירי מפחים נמי דאכתי הוה קשה למה קאמר והסיר ולא לא ישים עליך דאי משום דלא שייך לומר שימה נגד הקב"ה אחר דהאדם יכול להשמר ממנו הלא מצינו ג"כ פחים שלא יכול האדם להשמר ממנו והיינו בשהולך בדרך וא"כ הי' שייך לומר לא ישים השם עליך אעפ"י שתלך בדרך וק"ל ובזה יכילנא לדבק הא דקאמרו אח"כ ומיירי הכא במאורעות כו' משום דאי לאו דכתבו פחים חום לא הוה צריכנא לדבריהם האלו דלא הוה קשה מידי אר"ח דאמר הכל בידי שמים חוץ מצינים ופחים ולא נקט נמי יראת שמים משום דהוה אמינא דלכך לא נקט ליה משים דלא דמי' להדדי דאלו צינים יש ביד הקב"ה להסיר מיהא ואלו יראה אינו בידו כלל והכל נתון ביד האדם אבל אשתא דכתבו פחים חום וא"כ ע"כ צריכנא לחלק ביניהם כאשר אמרתי דחום מצינו ג"כ דהוה ביד הקב"ה כנ"ל ואפ"ה נקט ר"ח תרוויי' בהדדי וא"כ הוה אפשר להקשות דה"ל לנקוט ג"כ יראת שמים לכך הוצרכו לתרץ ומיירי הכא כו' דוק:
בד"ה ד' גרמידי דאניגרי כו' עד ולא כפ"ה קשה להו לישנא דזלזל דמשמע טפי במוסיף על המד' מדמשמע גרעון וגם לרש"י לא א"ש מאי דעלה תרי דרגי בנהרא מבאניגר' וק"ל:
וגם ניידי ממה דכתב רש"י ז"ל על הא דאניגר' לבני אניגר' ואינו מזיק אלא יחידים ויש בידן למחול וא"כ למה ציוה לו קודם לכן שלא יזלזל במישחתא וסתמא קאמר משמע ליחיד נמי לכך כתבו דטעם דאנהרא הוא משום שמניחים ג"כ למושכי ספינות וזהו פירוש דכ"ע משא"כ דאניגרא דאינן עומדים שם למלאו' כ"א יחידים ודי להו בד' אמות שחוקו' ולפי זה הוצרכו לכתוב אח"כ בתרי עברי נהרא קוצו פירוש ענפי אילנות כו' והיינו בשיש אילנות חוץ לד' אמות אשר כבר הטחו לשפת' דנהרא ונוטי' ענפי דאותן אילנות תוך אותן ד' אמות צריכין לקוץ אותן שלא יפלו במים דאלו באילנות עצמן כבר ניתן שיעורם והיינו ד' אמות לפי מה שפירשו דגם הני ד' אמות הוה הטעם משום מושכי הספינה ובזה יש לקשר קושיתם דמקשי' אחר כך להכא דאי לאו דכתבו דצריכא לקוץ גם הענפים מאילנות שחוץ לד' אמות לא הוה קשה מהתם מידי דהי' אפשר לומר דלעולם דשיעורו אמה בית השלחין הוא ב' אמות כהתם והא דקאמר הכא ד' אמות היינו הענפים צריכא לקוץ ג"כ שיעור ב' אמות אמה מזה ואמה מזה והתם לא איירי אלא שלא יזרע ב' אמות סמוך לשפת המים אמה מזה ואמה מזה להיות לה ב' אמות לאגפי' אבל השתא דכתבו דהא דקאמר בתרי עברי נהרא קוצו היינו הענפים וא"כ הני ד' אמות דנהרא מיירי באילנות עצמם וא"כ דומי' דהכא בד' אמות דאניגרי מיירי ודאי באילנות עצמם לכך קשה להו דוק: בסוף הדבור א"נ כו' לא נייחא להו בתירוץ הא' דאל"כ למה לא נקט נמי ר"י ב' אמות דאמה בית השלחין היאך יתנהג בהו ולא נייחא להו ג"כ לומר תירוץ השני לחוד דא"כ למה נקט ר"י ד' אמות שיזלזל בהו מטעם שיוכלו שם לעמוד בריוח הלא ב' אמות דתוכה לא שייך למימר עלייהו כן ואף אם יצמצם מה בכך אבל באשר נתנו ב' תירוצים אלו א"ש דיש לומר דגם תיר' הא' אמת דיש לחלק בין אמה בית השלחין ואניגר' ור"י נקט ד' אמות וכולל בו גם ד' אמות דבית השלחין ואניגר' ולא הי' יכול לומר ב' אמות משום דיש אניגר' דלא יזלזל בד' אמות וק"ל: