כוס הישועות· רבי שמואל הכהן שאטין
בבא מציעא · דף צט:
בגמ' להקדש משלם נ' וחומשייהו מה שאין במזיק דלא משלם חומשא כו' זולת פי' רש"י ותו' הי' נראה לומר אחר אשר נדקדק על מה דמסיים מה שאין כן במזיק דלא משלם חומשא ומה ענין לתשלומי' דחומשא כאן וגם מאי דקאמר וחומשי' אינו ענין לכאן לכאורה. לכך נראה לומר דאחר שמצינו מן התורה דנקיל בתשלומין מדכתיב וביער בשדה אחר דלא ישלם כל חדא וחדא אלא כי היכי דמזדבני בהדדי א"כ למה לא נעשה כן ג"כ בהקדש אלא ודאי הטעם הוא אחר דחזינן דהתורה אחמיר בהקדש דיוסיף אפילו חומש מכש"כ דלשלם כל חדא וחדא ולכך מסיים להקדש משלם נ' וחומשייהו כלומר אחר דמשלם חומשייהו מכש"כ דלשלם חמשי' ולא נקיל גבי' בתשלומין וא"כ במקום אשר חזינן דלא משלם חומש א"כ לא נחמיר עליו ג"כ דלשלם אכל חדא וחדא אלא כי היכי דמזדבני בהדדי ולכך קאמר שפיר מה שאין כן במזיק דלא משלם חומשא כלומר במקום דלא משלם חומשא והיינו במזיק לא משלם נמי כ"א חמשי' נכי חדא ובזה יתורץ קושי' התוס' דמקשי' והא כי יאכל בתרומה כתיב כו' דוק:
בגמ' אמר רבא הני שקולאי כו' עיין ברא"ש ובטור כי הרבה פירושי' נאמרו בדא:
בתוס' ד"ה שמין בית סאה באותה שדה תנן פי' בקו' כו' וא"כ לר"י כו' הל"ל בלשון זכר כו' נראה לתרץ ולומר דה"ק שמין בית סאה באותה שדה כמה היא יפה כל השדה עם אותה בית סאה וכמה היא יפה אותה שדה בלי אותה בית סאה ואח"כ מחלקי' אותה ניכוי לחלקים כמה יגיע לערוגה חדא למשל אם היה כאן שדה אורך ורוחב ששים סאה שמין כמה הן יפין בהיותן בהדדי כל הששים סאה וכמה הן יפין בשיגרע בית סאה אחת ובית סאה בשדה המחזיק ששים סאין שמין כאשר כתבתי וא"כ שפיר קאמר לישנא דנקיבה דודאי אשדה המחזקת ששים סאין קאי דוק:
והא דמקשי' עוד דבפ' הכונס כו' ומאי בעי כיון דבמתני' מפרש בהדי' כו' אומר אני דלא קשה ג"כ מידי דכבר אמרנו דשמין בית סאה קאי אשדה ואכתי שיעור' לא ידענא כמה יחזיק השדה אשר ישום עלי' אותה בית סאה דודאי אם יושם בית סאה אשדה המחזקת מאה כורין לא יהיה ניכר' כולי האי כאשר יושם אשדה המחזקת כור וכדכתב רש"י שם בד"ה סאה בס' סאין לכך בא ריב"ח שם ואמר סאה בם' סאין דלעולם שמין כן והוא דבר השוה למזיק ולניזק לעולם. ומה שמקשי' עוד הני תרי שומו' מנ"ל כו' לפי מה שכתבתי לא קשה נמי מידי דודאי לית כאן תרי שומ' דחד שומא הוא דאיכא והיינו בית סאה אששים סאין למשל דאמרינן ששים סאין בהדדי כמה הן שוי' ק"ך ר"ט נ"ט סאין כמה הן שוין קע"ח זהובים (דאף דמגיע לכל בית סאה שלשה זהובים אם היינו מחלקי' הששים סאין לחלקים אבל אחר שאמרנו דנישום הבית סאה אשדה כולו לא יגיע עליו כ"א שני זהו' כי אדם אשר לוקח שדה המחזיק ששים סאין אינו מדקדק כולי האי אם יחסר בית סאה א' כדכתב רש"י שם) וא"כ מגיע אבית סאה שני זהובים ואם היה נאכל הרביעית מבית סאה צריך לשלם חצי זהוב רביעית מה שהיה מגיע אבית סאה ואין זה קרוי שומא ודאי. ומה שמקשים עוד דלמ"ד קלח בס' קלחים כו' אמאי נקט במתני' בית סאה אומר אני דגם זה יתפרש היטב לפירושו דע"כ הא דאמר דשיימינן קלח בס' קלחים אכתי לא ידעינן הני ס' קלחים גופין באיזה שדה יהיו אם בשדה אשר תחזיק בית סאה או אשר תחזיק ס' כורין ובודאי שדה המחזקת בית סאה חלקיה לא ישוו להחלקים אשר בבת ס' כורין למשל אם נאמר שדה בת ס' כורין הואיל והיא גדולה ועשירים לוקחים וקופצים עלי' הרבה ובשביל כך ימכר ביוקר מאד עד שכל בית סאה שבתוכה יבא עלי' לפי חשבון שלשה זהובים אפשר דשדה אשר אינה מחזקת כ"א בית סאה ימכר בעד שני זהובים אחר שאינה ראוי' לעשירים וא"כ ס' קלחים אשר בבית סאה לחוד אינן שוי' ודאי כס' קלחים אשר בבית סאה הנלקח בשדה בת ס' כורין וא"כ שפיר קצב לן מתני' בית סאה לומר דלעולם הני ששים קלחים או שיעור אחר יהיה משדה בת בית סאה לא פחות ולא יותר דוק היטב ובזה יתורץ נמי מה שמקשי' אח"כ מהא דפריך התם אכולהו אמוראי ולא פריך אמתנ' דלפי מה שכתבתי ודאי לא קשה מידי אמתני' דודאי אף דשמין בפני עצמה ולא בששים מ"מ צריך לן שיעורא באיזה שדה יהי' נשום בפני עצמו דחלקים דשדה גדולה אינן שוין לחלקים דשדה קטנה ואף דיהיו שוין במדותיהן למשל ד' אמות דשדה גדולה אינן שוין לד' אמות דשדה קטנה כאשר כתבתי לעיל דוק בדברי היטב ותמצא כי הן כנים ונאמנים: