כוס הישועות· רבי שמואל הכהן שאטין
בבא מציעא · דף צ.
בגמ' רשב"י אומר מביא כרשיני' כו' אפשר לומר ולפרש טעם דרשב"י משום דאם מביא מאותו מין הוה נראה מ"מ כחוסם לעיני הרואה הואיל דתלה טרסקל בפי' ונתן בתוכה מאותה מין כאלו אינו רוצה שתאכל יותר ממה שנותן לה בטרסקל ולא הניח' לאכול עד שבעה ולכך קאמר דמביא כרשינין כו' וא"כ הרואה יאמר דלכך לא הניחה לאכול ממה שלפני' משום דניחא לה יותר במה שבטרסקל ולא יתערב במה שלפני' לכך נתן בטרסקל שבפי' ולא שאינו רוצה להניחה לאכול עד כדי שבעה ולא תקשה ממה שפשט רב ששת לקמן מהא דרשב"י כי דוק ותמצא:
בגמ' ורמינהו פרות כו' ונכרי כו' וישראל כו' הא דמסיים הברייתא ואח"כ מקשה קושיתו וקושיתו אינו כ"א מרישא דברייתא נראה דאי לאו הסיפא הוה אפשר לומר הא דקאמר ברישא עובר היינו מדרבנן הואיל דאינו תולה לה בטרסקל שבפי' מפני מראית העין ומצינו כמה פעמים לישנא דעובר מדרבנן אבל השתא דחזינן בסיפא דקאמר נמי עובר וההיא ודאי הוה דאורייתא א"כ ודאי הרישא נמי דאורייתא:
בתוס' בד"ה גידולי מעשר כו' ואפי' לקוח בכסף מעשר כו' ובזה יבא על נכון הא דהוצרך הש"ס לומר גידולי מעשר חולין ומהיכי תיתי לומר דאינו חולין דע"כ לא גזרו אלא על גידולי תרומה מטעם תרומה טמאה שביד כהן אבל השתא דאפשר לתת אותו טעם שנתנו בתרומה גם במעשר א"כ הוה אפשר לומר שגם במעשר גזרו והא דלא נקטו מעשר ונקטו תרומה משום דלא צריך למנקט מעשר הואיל דחד טעם איתנ' בתרוויי' לכך הוצרכו לומר דגדולי מעשר חולין וק"ל.:
בד"ה כאן במעשר כו' דאפי' לר"י כו' דא"א לומר דאליבא דר"מ קאי דא"כ מאי איכא בין תירוץ הא' לתירוץ הב' וק"ל:
בד"ה חסום פרתי פי' ודוש בתבואתי כו' ולא ניחא להו כפרש"י דמיירי בדישה של גוי דא"כ מאי רצה לפשוט מהא דשלחו לאבוה דשמואל דשם מיירי בבהמת ישראל וקאמרו עוד דבתבואת נכרי פשיטא דשרי משום דלא תקשה מנ"ל להפשטן דלא בעי בתבואת דנכרי וק"ל:
בתוס' ד"ה אבל הכא כו' אע"ג דבמס' מועד קטן כו' ובהכי א"ש הא דלא שאל שאילתו סתם מהו שיאמר אדם לנכרי לעבור אלאו אבל לדבריהם א"ש וק"ל:
בד"ה דגנבי' להו כו' בשאלתו' דר"א מפרש שהיו קושרים כו' דקשה להו דאי כפשוטו מאי קאמר הערמה אתעביד בהו כו' במאי הי' נראה דעבדו הערמה דלמא הנכרים הי' עושים שלא מדעתם באמת וק"ל: