אור ברסלב
כוס הישועות בבא מציעא › דף עט:

כוס הישועות· רבי שמואל הכהן שאטין

בבא מציעא · דף עט:

דף עט.

בגמרא ה"ד אי אילימא דמשכח לאגורי כו' אלא מאי תרעומת משום שנוי דעתא ק"ק לפירוש הר"ח והריב"כ בשנוי דעתא א"כ למה הוצרכה הש"ס לדחוק ולומר דפרקה לטועני' בגוי' לימא דמיירי דבעל הספינה הוציא חבילות השוכר לחוץ והשוכר אף דמשכח לאגורי ספינה אחרת אית לי' תרעומת בשניי דעתא דבעל הספינה אחרת דומיא דמצינו לעיל ע"א במת החמור בחצי הדרך דאית לי' לשוכר תרעומת על המשכיר עיין לעיל: עוד קשה לי מהא דלעיל אמאי לא מוקי נמי תרעומת דשוכר על בעל החמור משום שנוי דעת דבעל החמור האחר אשר יהי' מוכרח לשכור דבשכירת החמור קאזיל נמי הבעל עמו כדחזינן הכא בסמוך בברייתא דת"ר השוכר את החמור כו' חמור מניח עליו כו'. אם לא דנימא באמת דהתם דהחמיר אשר מת חמורו מחויב לשכור חמור אחר וילך הוא דוקא עמו ולא בעל החמור האחר וא"כ לא הי' בזה תרעומת משום שנוי דעתא. או אפשר דלא שייך שנוי דעת אלא בשכירת הספינה ועיין ברמב"ם פרק ד' מהלכות שכירות ודוק:

גם קשה לי טובא על תוס' לעיל דף ע"ו ע"ב ד"ה אין להם זה על זה אלא תרעומת כו' דמפרשים התרעומת דהתם בשביל שעתה לא ימצא אלא ע"י טורח א"כ אמאי לא משני הש"ס גם הכא כן ולעיל נמי במת החמור דמיירי דלא ימצא כ"א ע"י טורח ודוק:

עוד בגמרא ת"ר השוכר כו' ואשה בין גדולה בין קטנה כו' השתא מניקה אמרת כו' הא דלא הקשה ג"כ במאי דאמר קטנה למאי אצטריך. איכא למימר דשם ה"ק ואשה בין גדולה בין קטנה היינו בכל מילי הן במאי דאמרינן לרכוב עלי' איש לא תרכב עליה אשה ואותה אשה אין חילוק בין אם היא גדולה או קטנה מ"מ לא תרכב עליה וא"כ ודאי דהוצרך בכך לפרש בין גדולה בין קטנה וק"ל:

עוד בגמרא אמר אביי ש"מ האי ביניתא כו' אפשר לומר דאביי בא לתרץ מילתא יתירא דמעוברת וקאמר דלכך נקטה הבריית' לאשמעינן אגב אורחא מילתא דמקח וממכר וק"ל:

בתוס' ד"ה אי אתה מוצא כו' וי"ל כיון שנתן לו שכרו נתרצה שיהא שלו לאלתר כו' ע"כ הנה אפשר לדקדק לפי זה מאי הוכחתם א"כ בדבור שלפני זה וז"ל וה"נ ע"כ פריך שיתן אפי' שכר חצי הדרך כו' מדניחא לי' הא דקתני אם נתן לא יטול כו' ודלמא שאני התם כיון שנתן לו שכרו נתרצה שיהא שלו לאלתר כו' כדהכא דוק:

בא"ד וריב"ם פירש הא דפריך כו' אבל שכר חצי הדרך שלא הלך פשיטא שלא יתן כיון שהוא אנוס מ"מ אהא דקתני אם נתן לא יטול כו' לא קשה לי' כיון שהוא מוחזק ומזומן כו' הנה לפירוש הריב"ם אפשר לדקדק ולומר דה"ל לתנא למינקט מילתיה בספינה סתם ויין זה והי' לומר על השכר שלא הלך אם נתן לא יטול ואם לא נתן לא יתן והוה רבותא ברישא ויש ליישב ודוק:

אבל ק"ק לי על פירושא דריב"ם דאינו מחלק כלל בין אונס לאונס אם אירע ליה אונס דלא משלם השכר אשר לא הלך ומ"מ אם נתן לא יטול א"כ מאי מקשה לעיל בש"ס דף ע"ו ע"ב על מילתא דרב דאמר לחד לישנא וז"ל חביבי אמר אי הוה אנא לא הוי יהיבנא להו כלל ואת אמרת כפועל בטל ומשני הא דסיירה לארעא מאורתא או לא לימא דמיירי תרווייהו דאירע אונס והברייתא דאמרה דאית להו כפ"ב מיירי שכבר נתן להו השכר ומילתא דרב מיירי דעדיין לא נתן וגם בהרבה מקומות לא משמע דיש חילוק באירע אונס בין נתן או לא נתן עדיין דוק:

בד"ה דפרקה לטועני' כו' וריב"ם פירש כו' א"נ לאשלא יתירא שאם ירבה זה במשא יצטרך לקנות כאן ביוקר חבלים חזקים כו' הנה הריב"ם אף דממאן בפירוש רש"י ז"ל במאי דמפרש דפרקה לטועני' בגווה שהרבה הוא עצמו בחבילות משום הקושי' דה"ל לומר דפריק לה מ"מ אינו ממאן בעצם הדבר ופירושא דאשלא יתירות וא"כ אפשר לדקדק ולומר דא"כ ה"ל לתנא למנקט רבותא טפי ולומר דפריק לה היינו שהשוכר הרבה במשא והתרעומת הוא משום אשלא יתירא וכפרושו ודוק:

בד"ה כסותו ר"ח גריס כסתו עיין בע"ז דף ס"ה מה שפירשו שם:

בד"ה מאוונא לאוונא נקט הכי כו' ע"כ היינו דלא הוה ליה לתרץ טפי אלא על מאי דהקשה המקשן ולא ה"ל לומר כ"א הא מילתא חמור דרכיה למטרח ולמזבן שוכר לאו דרכיה כו' וק"ל:

בד"ה השתא מניקה כו' ואין נראה לר"ת כו' וע"כ נראה לו כגירסא שמצא כו' ע"כ הנה נראה לקיים הגירסא שלפנינו ג"כ ואפ"ה א"ש הא מילתא דאביי דאמר ש"מ ביניתא כו' דהנה המקשן ודאי הקשה ל"ל למיתני מעוברת דסבר שהיא יותר קלה ממניקה ור"פ דמשני ליה מעוברת והיא מניקה קאמר סבר באמת מניקה קלה ממעוברת ולכך לא רצה לתרץ לי' ולומר דלא זו אף זו קתני דאין זה אמת ולכך קאתי אביי ואמר ש"מ כו' הואיל וראה דר"פ אינו מתרץ דלא זו אף זו קתני ודאי דסבירא לי' דמניקה קלה ממעוברת וא"כ ש"מ ביניתא כו' וק"ל:

תוכן העניינים

כוס הישועות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה