אור ברסלב
כוס הישועות בבא מציעא › דף סח.

כוס הישועות· רבי שמואל הכהן שאטין

בבא מציעא · דף סח.

דף סז:

בתוס' ד"ה וניתן לו שכרו כפ"ב כו' ולכך נראה לפרש כיושב ובטל לגמרי כו' הנה הואיל דחזינן דמפרשי דבריהם מחולקים בהבנת דבריהם ה"ה הגאון מהרש"ל ז"ל נוטה בפירושו כפירוש אשר כתב הטור ז"ל ושארי מפרשים לא כן ידמו ע"מ על כן באתי להציע ולפרש דבריהם על אותן שני דרכים ואדקדק אח"כ עליהם מה שיש לדקדק. ותחלה נדבר מן הפירוש אשר פי' הגאון מרן ב"י ז"ל ואומר לפי דבריו הא דכתבו ז"ל היינו כיושב ובטל לגמרי כלומר שמשלם לו שכר בטילה של מלאכה ראשונה אשר נתבטל עתה ממנה ואינו משלם שכר על הטירחא אשר טרח במלאכת החנווני רק התשלומין הוא משום שנתבטל ממלאכתו הראשונה ואותה שכר בטילה אינו נוטל ג"כ משלם כ"א כאשר רוצה ליקח שיתבטל ממלאכתו ולהיות יושב ובמל דרך משל אם היה חייט ושכרו כל היום הוא זהוב אחד אינו נותן לו כל הזהוב רק דמשערינן מה הי' רוצה ליקח אם יהיה יושב ובטל ממלאכת החייט. ולא יקח א"כ רק חצי זהוב כי אינו דומה אדם העוסק במלאכה מאשר יושב במנוחה וא"כ הצריכותא דהש"ס א"ש דה"ק אי תנא חנוני ה"א הוא דסגי לי' כפ"ב ואינו משלם טורח מלאכת החנווני שעוסק בה השתא אחר שאינו טורח עצמו כולי האי אבל ליקח פירות ה"א דישלם ג"כ טורח הזאת אחר שהיא טירחא מרובה קמ"ל דלא ואי תנא ליקח פירות ה"א דבמלאכת החנווני אינו משלם לו אפילו כפ"ב אחר שאין לו טורח השתא כולי האי הואיל דחזינן דבלקיחת פירות שטורח טירחא גדולה ואפ"ה אינו משלם לו טירחתו אם כן בחנווני נחתינן דרגא דאפילו כפ"ב לא ישלם לו אלא כר"י דבטובל בציר סגי קמ"ל. והשתא קאמרו תוס' והא דקאמר ר"מ בין מרובה בין מועט דמשמע לכאורה כפרש"י דבין פוסק עמו שכר מרובה או שכר מועט שרי ולדבריהם לא שרי כ"א דוקא בשישלם לו כל שכר בטילתו וע"ז תירצו דעל המלאכות דהשתא קמיירי דבין הי' עוסק השתא במלאכה מרובה ובין הי' עוסק השתא במלאכה מועטת לעולם לא משלם לו כ"א בטילה דמלאכה הראשונה. ואח"כ מפרשים דברי ר"ש בתוספתא דלא תקשה דהלא לפי תחלת העיון הי' אפשר לפרש דזהו דעת הר"ש בעצמו הואיל דאמר אבל אינו דומה עושה מלאכה ליושב ובטל לכך מפרשים דלאו בטל לגמרי קאמר כו' ואח"כ אמרו דבפ' אלו מציאות מוכח כדפרש"י דאלו לפי דבריהם קשה מאי האי דקמשני ליה אביי אחר שהקשה לו האי לאו יושב ובטל הוא וקושיתו הוא למה לא ישלם ג"כ על המלאכה אשר עוסק בה השתא דהיינו מלאכה השבת האבידה ואם כן אביי דמשני לי' ודאי דמשני ליה כדפרש"י וק"ל. ולא תקשה היאך אפשר לומר דאביי אשר תירץ התם והכא בחד לשון ונפרש דבריו בב' אופנים לזה נאמר דמשינוי השאלה יוכר שינוי התשובה דהתם הוה קשה לי' למה לא משלם גם כן על מלאכה דהשתא ולהכי קאמר האי לאי בטל הוא משמע מלשונו דדחיקא לי' לומר דלא משתלם על מלאכה דהשתא וא"כ אביי דמהדר לי' ודאי דמהדר לי' כדפרש"י דבאמת משתלם על מלאכה הזאת אבל הכא איני מקשה שום קושי' אלא בלשון שאלה קאמר מאי כפועל בטל דיודע הי' דיש לפרש מילתא דפועל בטל בשני דרכים ושאל באיזה דרך יתפרש מתני' דילן אי כר"ש אי כר"מ ומהדר לי' אביי כפ"ב כו' כלומר דמתני' אתיא כר"מ ולא משתלם משלם כר"ש. ועל זה קשה להו השתא דא"כ דבאמת יפורש התם כדפי' רש"י א"כ היאך יטול שכר על השבת אבידה וק"ל. זהו לפי הדרך אשר דרך בה מרן הב"י ועתה נבא לפרש את דבריהם לפי הדרך אשר דרך בה הטור ז"ל ומהרש"ל ז"ל ואומר הא דאמרו כפ"ב היינו כיושב ובטל לגמרי ר"ל דאינו משלם לו בשביל מלאכתו הראשונה אשר בטל ממנה רק כאדם היושב ובטל לגמרי מה היה רוצה ליקח לעסוק במלאכת החנווני וקאמרו דהשתא א"ש הצריכותא דבש"ס דה"ק אי תנא חנווני ה"א בהכי סגי כפ"ב הואיל דהשתא אינו עוסק במלאכה כולי האי וא"כ די לו שישתלם על עסיקת החטוני בלבד ולא נאמר דישתלם גם כן על בטילה דמלאכה הראשונה הואיל דאם הי' מוסק במלאכתו הראשונה היה עוסק במלאכה כבידה והשתא עוסק במלאכה קלה אבל מעות ליקח פירות דעוסק גם השתא במלאכה כבידה ה"א דישתלם ג"כ על מלאכתו הראשונה דבטיל מינה הואיל דגם השתא לא הוקל כל כך קמ"ל ואי הוה אשמעינן ליקח פירות ה"א בהא ישתלם כפ"ב מיהו על מלאכה זאת הואיל דמוסק במלאכה כבידה אבל חנווני הוה די בטבילת ציר קמ"ל. והשתא קשה להו הא דאמר ר"מ בין מרובה בין מועט דמשמע כפרש"י כדלעיל בפירוש הראשון לכך מפרשים בין הי' מוסק כו' פירוש בין הי' עוסק מתחלה במלאכה מרובה בין הי' מוסק במלאכה מועט שכרו שוה דאינו משתלם כ"א על מלאכה דהשתא. ואח"כ קשה להו דברי ר"ש דאמר אבל אינו דומה עושה מלאכה ליושב ובטל דמשמע דפליגי אפילו באדם דיושב ובטל השתא דר"ש סבר דישלם לו על מלאכה הראשונה דבטיל מינה ואי איתא דר"ש סבר דלא משתלם כלל על מלאכה שנייה כ"א על מלאכה ראשונה אם כן ביושב ובטל השתא מאי איכא למימר הכא אינו נוטל כלום ולמה פליג ר"ש על ר"מ לכך מפרשים ז"ל דלא יושב ובטל לגמרי כו' דבאמת ביושב ובטל לגמרי לא פליגי ר"מ ור"ש דשם ודאי מודה ר"ש לר"מ דמשתלם על שכר בטילת דהשתא. ואח"כ כתבו ומיהו לעיל באלו מציאות מוכח כדפרש"י הואיל דחזינן דהקשה האי לאו יושב ובטיל הוא ואי כדבריהם דמשתלם על מלאכה דהשתא מאי קושיתו הלא באמת משתלם על מלאכה דהשבתו. ועיין בט"ז דכתב קצת יישוב לפירוש זה במאי דהקשו השתא וא"ת כו' ודוק:

ועתה נדקדק מה שיש לדקדק על ב' פירושים האלו. דהנה לפירוש הזה האחרון יש לבעל דין מקום לומר דלא עלה כן על דעת התוס' מהא דחזינן בדבור שאחר זה ז"ל הכא לא שייך למיתני כפ"ב דאין מתבטל להאכילה ולהשקותה אלא רגע אחד כו' ואי כפירוש הב' קשה לכאורה הלא בחנווני לא משתלם ג"כ על מלאכה דבטיל מינה כ"א על מלאכת החנווני דומיא דתשלומין דמסיקת תרנגולים ועגלים וסייחים וא"כ אין חילוק ביניהם ומאי האי דכתבו ומחלקים ביניהם. ויש ליישב דבאמת בתשלומין אין חילוק ביניהם דבכל מקום לא משתלם כ"א על עסיקת מלאכה דהשתא רק דאכתי הוה קשה על השתנות הלשון דמשמע דמתניתין דברישא קתני כפ"ב ובסיפא לא תני הכי לכך כתבו דהתם לא שייך למיתני כן לא שייך דייקא דמאי איכפת לן במלאכתו הראשונה דהלא לא נתבטל ממנה וא"כ לא הי' יוכל לומר דיתן לו כפ"ב דבשלמא ברישא אשמעינן טובא במאי דאמר כפ"ב לומר דלא משתלם על בטילה דמלאכה הראשונה אבל בסיפא לא הוצרך לכך וק"ל:

ועוד מצאתי לדקדק על דבריהם לפי שני הפרושים האלו הואיל דחזינן דנתנו מקום גם לפרש"י ז"ל אשר פירשו הכא ושם בא"מ א"כ קושיתם הראשונה אשר הקשו מהתוספתא דאמר התם ר"מ דניתן לו כפ"ב לא קשה ג"כ דדלמא התם יתפרש מילתא דפ"ב כפי הפירוש דמפרשים הם הכא והאי דהכא יתפרש כפרש"י דהכא ודאלו מציאות. וי"ל דעל קושיתם הראשונה סמכו ז"ל דצריכותא דש"ס לא קאי לפי פירושו אבל באמת גם על זה יש לדקדק ולמה לא נפרש צריכותא דהש"ס דה"ק אבל מעות ליקח מהן פירות דנפיש טרחיה אימא דלא סגי כפ"ב אלא נימא דישתלם שכר בטילתו דמלאכתו הראשונה כאלו הי' מוסק בה הואיל דהשתא נמי עוסק במלאכה כבידה ולא ינוכה האי דביני ביני ממאי דהוקל קצת הואיל דגם מלאכה זאת היא קצת כבידה ולא איכפת לי' לאדם העוסק במלאכה כבידה במאי דהי' עוסק במלאכה אחרת שהי' קצת כבידה מזה קמ"ל דלא וק"ל:

עוד יש לומר דמש"ה לא הוה ניחא לפרש התם בתוספתא במילתא דר"מ דאמר כפ"ב כפירושא דהכא ודהכא יתפרש כפי' רש"י הואיל דחזינן דהש"ס הביאה הברייתא על מתני' וקתני תנא כפ"ב ומשמע להו דפועל בטל דר"מ בתוספת' הביאה הש"ס הכא וא"כ ודאי דשניהם יתפרשו בדרך אחד. ולכך נראה דאפשר לומר דלכך הקדימו ז"ל בתחלת דבורם וקאמרו אי גרסינן תנא כפ"ב כו' ודוק:

גם אפשר לומר דלא הוה ניחא להו לאוקמי מתני' דילן כר"ש הואיל דסתם מתני' כר"מ אם לא במקום דאמר הש"ס מתני' מני ועיין בש"ג. ומ"מ נראה דר"ח דפסק כר"ש כדאיתא בתוס' לקמן סבר כמו שכתבתי דפ"ב דהכא אינו מתפרש כפ"ב דתוספתא דאל"כ לא הי' פוסק כר"ש אחר דסתם מתניתין כר"מ והוה סתם במתניתין ומחלוקת בברייתא והלכה כסתם ודוק:

בא"ד והא דקאמר ר"מ בין מרובה כו' כבר כתבנו מ"פ ב' פירושים הנ"ל מאי דקשה להו. אבל אחר שמצאתי בכל הפוסקים דאמרו כולם כאחד דע"כ לא נאמר במתני דיטול כפ"ב אלא בדלא קצץ עמו לכתחלה אלא נתן לו למחצה אבל אם פוסק עמו לכתחלה על כל ימי השותפות בקוצץ לו דינר סגי. וא"כ מאי קשה להו מאי דאמר ר"מ לקמן בין מרובה כו' הלא שם יתפרש היטב בקוצץ ממו וכדפרש"י ומתני' מיירי בדלא קצץ לכתחלה. ואם תשיב דלית להו לתוס' חילוק הזה ואי מהא דאמר שמואל לקמן קוצץ לו דינר איכא למימר דמיירי דיש לו עסק אחר כדמסיק אבל בשאין לו עסק אחר כמו חנוני לא סגי בקוצץ לו דינר אלא דוקא כפ"ב מ"מ קשה לי על הרא"ש דהלא הוא בעצמו אית לי' חילוק הזה וכדכתב הוא ז"ל ואפ"ה מפרש הא דאמר ר"מ בין מרובה כו' כאשר מפרשים הם ומי הכריחו לכך ע"ע ודוק דיש לפרש דבריו ג"כ על שני אופני' כאשר פרשתי דבריהם ז"ל. גם מהא דאמר רב ריש עגלא לפטומא דאיירי ודאי בשאין לו עסק אחר דאי בדיש לו עסק אחר במותר שליש סגי וא"כ משם מוכח דבקציצה מתחלה סגי אפי' לא יהי' כפ"ב ודוק: גם למאי דכתבו בדבור שאחר זה דבלא בטל ממלאכתו לא שייך למתני כפ"ב וא"כ למה נאמר הא דאמר ר"מ בין מרובה כו' קאי על הסיפא דאינו מתבטל ממלאכתו ומתחלה מפרש הש"ס רישא דמתני' ואח"כ הסיפא במאי דפליגי התנאים מאי שכר עמלו דנותן לו. גם לפי מאי דפרשתי בפירוש הראשון דאיני משלם לו רק בטילה דמלאכתו הראשונה וא"כ אדם בטל המושב בחנווני מאי ינתן לו ע"כ דינתן לו שכר על המלאכה הזאת אשר הוא עוסק השתא וא"כ נוכל לומר דעל אדם כזה פוסק ר"מ בין מרובה בין מועט וק"ל: ואומר עוד דיותר נראה לי לפרש דבריהם על דרך הראשון מעל דרך השני דאי הוה עלה על דעתם דרך השני לא הוה קשה להו מידי מהא דאלו מציאות דהוה אפשר לומר דמקשן סבר דמשתלם מבטילה דמלאכה א' וע"ז הוה קשה לו למה לא ישתלם נמי על מלאכת השבת אבידה ותירץ לו אביי דבאמת על מלאכה השבת אבידה משתלם ולא כדקס"ד דלא משתלם כ"א על בטילה דמלאכה א' וא"כ יתפרשו דברי אביי דהכא ודהתם כחדא אלא ודאי דמעולם לא עלה על דעת התוספ' פירוש הב' אשר פרשתי ולכך הוצרכו לפרש התם כפירש"י ז"ל: והנה נראה לומר נמי לכאורה דמש"ה פירש הטור דברי הש"ס כפירוש הב' הנ"ל כדי שיתפרשו דברי אביי דהכא ודהתם כחדא. אבל מאשר מפרש בח"מ סימן רס"ה כפירש"י ע"ע תמהתי דוק כי יש ליישב בדוחק:

תוכן העניינים

כוס הישועות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה