כוס הישועות· רבי שמואל הכהן שאטין
בבא מציעא · דף סב.
בגמרא והני מפני כבוד אביהם מי מחייבי כו' נראה דאי לאו דהוה משני לי' בדיין הוא דאביהם נמי לא מיייב להחזיר כו' לא הוה קשה לי' מידי דשפיר ידע דאפשר לאוקמי בשעשה תשובה ולא הוה קשה לי' אי כשעשה תשובה מאי בעי גבי' דלמא איירי כגון שלא קיבלו ממנו דאין מקבלין מהן אבל מבניו מקבלין דלא שייך תקנה גבי' בניו כדכתבו התוספת בפרק הגוזל דף צ"ד וא"ת דא"כ יגרע כח הבנים מהאב שחטא לזה הי' אפשר לומר דמ"מ עדיף כח הבנים בדבר שאינו מסוים דאביהם חייב להחזיר לצאת ידי שמים אף דאין מקבלין מהן ויש למצוא איזה אנשים דיקבלו ממנו משא"כ הבנים דאין חייבין להחזיר כלל וא"כ לו ישקל דברי האב עם הבנים ויהי' הכף שוה אבל עתה שתירץ ואמר דבדבר שאינו מסוים גם אביהם אינו חייב להחזיר וא"כ אם נאמר שלא נקבל ממנו בדבר מסוים ומהבנים נקבל א"כ יגרע ודאי כח הבנים מכח האב וזה הוה דבר שאין לו שחר וק"ל: בתוס' ד"ה תנאי היא וא"ת כו' וי"ל דהכא קאמר אליבא דר"י ולדידי' כו' אף לצאת ידי שמים אינו צריך להחזיר ולכך לא מצי לשנוי הכא אלא תנאי היא כו' ודלא כפירוש ריב"ן כו' הנה כבר נדרתי לעיל ליישב את הריב"ן ואשלמה ואימא מילתא דלעולם לר"י לצאת ידי שמים חייב להחזיר והא דלא משני הכא כן כמו התם אף אני אומר דבשלמא התם דקאי אליבא דר"א דס"ל דיוצאה בדיינים רק מחמת התקנה דאין מקבלין מהן הוה קשה לי' מברייתא דאע"פ שגבו מחזירים שפיר משני התם דלצאת ידי שמים קאמר דאף דאין מקבלים ממנו מ"מ ב"ד מכריחים אותו לקיים העשה דוחי אחיך עמך דמלקים אותו עד שתצא נפשו לקיים העשה רק הלוה מצווה שלא יקבל ממנו וא"כ שפיר קאמר בברייתא אע"פ שגבו וה"א דאין יוצאה עוד בדיינים להכריתו להחזיר דאין כאן עשה וכדסבר ר' יוחנן לכך קאמר אע"פ שגבו. משא"כ הכא דאזיל אליבא דר"י והא דמחזירים לצאת ידי שמים היינו דמלוה יחיש לעצמו אבל אין מכריחים אותו לכך אם כן מאי קאמר אע"פ שגבו ודאי דאין חילוק בלצאת ידי שמים שלא יהי' בידו מעות גזילה ואיסור בין שגבה ובין שלא גבה ודוק: