כוס הישועות· רבי שמואל הכהן שאטין
בבא מציעא · דף נז:
בתוס' ד"ה הלא יראתך כסלתך פי' לשון בטחון כו' ותום דרכיך היא תקותיך זכור כו' ובזה א"ש דאמרה ג' דברים בש"ס אם הי' יסורים כו' אם היו חלאים כו' או שהי' כו' כנגד ג' דברים הכתובים במקרא הלזה דהיינו א' הלא יראתך כו' ב' ותקותיך כו' ג' זכור נא כו' משא"כ אם נפרש כסלתך לשון סכלות ע"כ לית כאן כ"א ב' דברים וק"ל:
בד"ה זה בגופו וזה בממונו והא דאמרינן כו' היינו משום דפעמים כו' ובזה מדוקדק היטב דקאמר זה בגופו וזה בממונו וה"ל למימר זה בגופו וזה לאו בגופו דעל זה אנחנו מדיינים דלאו בגופו הוא אבל למאי דכתבו הם ז"ל לא ה"ל לומר כן דלאו בגופו הוא דהלא הרבה פעמים מצינו דהוה בגופו אבל במאי דאמר זה בממונו ודאי דקושטא קאמר דלעולם הוה בממונו ואם מצינו דהוה נמי בגופו ל"ל בה אחר דמ"מ הוה נמי בממונו וק"ל:
בד"ה דאזיל סומקא כו' ומה שמאדים בתחלה לפי שהדמים מתאספי' לברוח. ובזה מדוקדק דקאמר דאזיל סומקא הל"ל בקיצור דחזינן דמחוור אפיה אלא דהש"ס גופה באה לתרץ מאי דקאמרו תוס' דהא אדרבא המתבייש נעשה אדום לכך קאמרה דאזיל סומקא כלומר לעלמא וק"ל:
בד"ה חוץ מג' שיורדי' ואין עולי' אין לפרש דאין עולי' לעולם כו' אלא ה"פ חוץ מג' כו' יש מהן כו' ויש שעולין לאחר י"ב חודש כו'. ובזה מדוקדק היטב במאי דמאריך בלישניה וקאמר שיורדין ואין עולין וה"ל למימר בקיצור חוץ מג' אלא דה"ק דיורדין ואין עולין מיד ובזה הם שוים אבל בעלייתם אית בהו חילוק וק"ל: