אור ברסלב
כוס הישועות בבא מציעא › דף לב.

כוס הישועות· רבי שמואל הכהן שאטין

בבא מציעא · דף לב.

דף לא.

בגמ' אמר רבא רפת שאמרו כו' ואינה משמר כו' לפי מה שכתבו תוס' לעיל דף כ"ט ד"ה והוה שואל עלי' כו' ז"ל ועוד י"ל דלקמן ה"פ ה"ד אי דלא מנטרה למר כדאית לי' מפשיעה כו' ע"ע גם בדברי רבא צריכנא לפרש הכי ודוק:

עוד בגמ' אמר ר"י והיא שעומדת תוך לתחום כו' הנה נראה מדברי רש"י דהיה כתוב לפניו גירסא אחת כך והיא שעומדת חוץ לתחום כו' ולכאורה ודאי שאין שחר לאותה גירסא וראיתי במיימוני פ' ט"ו מהלכות אבידה אשר סתם וכתב ברפת לא יגע בה ובר"ה חייב להחזיר ולא חילק כלל בתרויי' בין תוך תחום או חוץ לתחום ורבים תמהו עליו דלמה לא חילק בדבריו והרא"ש פסק לחומרא כלשון ראשון דר"י דברפת נמי חייב בעומדה חוץ לתחום. ונ"ל לדייק עוד בלישנא דהרמב"ם דכתב אם מצא ברפת לא יגע בה ובש"ע דלפנינו כתוב אין חייב בה על כן נראה דהרמב"ם ז"ל פסק בתרוויי' לחומרא לענין זה דברפת הואיל דמסופק לן בלישנא דר"י לכך פסק בי' דלעולם לא יגע בה משום ספק הינוח דהרי . רפת הוא משומר קצת ובר"ה דאינו משומר כל עיקר פסק בי' לחומרא דחייב להחזיר לעולם. ובסגנון זה יש לקיים א"כ גירסת המחוקה דהנה רבים מקשי' על מה דנאמר בר"ה חייב להחזיר והלא לעיל אמרינן דוקא רצה בדרך ואפ"ה לגבי דבר' חייב להחזיר הא לאו הכי לא והראב"ד ז"ל פירש דהכא מיירי באסרטי' שבוקעין בה אנשים הרבה ומאימתן היא בורחת או שמא יקחוהו אנשים שאינן מהוגנים אבל לעיל מיירי בשביל של רבים שאין הרבה בוקעים בו אשר"י ע"ע. וא"כ איכא למימר דר"ה הקרוב לעיר הוא גרוע לענין זה מן ר"ה הרחוק מהעיר דשם אין בוקעין בו רבים מן העיר כר"ה הסמוך לעיר דבוקעים בו רבי' מהעיר והוה אבידה טפי וא"כ י"ל דהגירסא המחוקה מתפרשת כך אמר ר"י והיא שעומדה חוץ לתחום בהא אמרינן אינו חייב בה אבל אם ירצה המוצאה להחזירה רשאי ולא אמרינן דהוה ספק הינוח ולא יגע בה אבל אם עומדה תוך לתחום אמרינן דהוה ספק הינוח ולא יגע בה מכלל דבר"ה אפי' בעומדה חוץ לתחום דס"ד דאינו חייב בה דאין רבים מבני העיר בוקעים בה קמ"ל ר"י דאפ"ה חייב בה מדאיירי באסרטי' א"ד לה אסיפא בר"ה חייב בה אמר ר"י והוא שעומדה תוך לתחום דאז רבים בוקעים בה הוא דחייב אבל חוץ לתחום דאין רבים בוקעים אינו חייב מכלל דברפ' אפי' תוך לתחום נמי אין חייב בה אבל אם ירצה ליגע בה רשאי ולא תימא הואיל ועומדת תוך התחום ברפת הוה ספק הינוח ולא יגע בה קמ"ל ר"י דלא ודוק היטיב:

ברש"י ד"ה אבידה עשה ול"ת היא השב תשיב לא תוכל להתעלם ע"כ עיין מה שכתבתי עליו לעיל דף ל' ודוק:

בתוס' ד"ה אלמנה וא"ת כו' וי"ל דס"ל כיון דאלמנה מוכרת שלא בב"ד אע"ג דאינה שלה משום חינ' ה"נ כו' דודאי טעם דחינ' אין מועיל לה אלא להיות אינה שלה כאלו הוה שלה ולא יותר מדהוה שלה וק"ל:

בד"ה הדיוטו' כו' עד וי"ל דמוכרת שלא בב"ד .משום חינ' כו' הא דנקטו ז"ל בקושיתם תרי מילי שיכולה למוכרה לאחרים שלא בב"ד ובב"ד יכולה לעכב אפי' לעלמה ובתירוצם לא נקטי כ"א הא דיכולה למוכרה שלא בב"ד נראה דגם בתירוצם דקאמרו שלא בב"ד הוה הטעם משום חינ' א"כ הא דבב"ד יכולה לעכב לעצמה הוה נמי משום חינ' והא דשתקו מזה נראה דגם הא דאמרו דמוכרת שלא בב"ד משום חינ' לא באו אלא לאפוקי דאין הטעם משום שלא תתבזה בב"ד כדסבר ר' יוחנן בכתובות וא"כ לא הוה א"ש הא דבב"ד יכולה לעכב לעצמה ושלא בב"ד אינה יכולה לעכב דא"כ נהפך הוא הטעם והסברא ע"כ אמרו דהטעם דמוכרה שלא בב"ד הוה משום חינ' כדעולא שם (והיינו רב נחמן דאמר שם אלמנה ששמה לעצמה וכו' סובר כעולא דהטעם הוא משום חינ') וא"כ הא דיכולה לעכב לעצמה בב"ד הוה נמי הטעם משום חינ' ולא כר"י דנתן הטעם משום ביזוי ב"ד דא"כ הא דיכולה לעכב לעצמה לא א"ש ודוק:

בד"ה כבד את ה' מהונך הא דנקט קרא דדברי קבלה כו' משום דניחא לי' לאתויי קרא דכבוד. הנה רבים תמהו עליהם דא"כ ה"ל למימר מתחלה סד"א הואיל והוקש מוראם למורא המקום ואז שפיר הוה ניחא להביא אח"כ הקרא דאת ה' אלקיך תירא. ונ"ל ליישב שפיר דהלא ודאי דאיירי הכא דבהא דמחזיר האבידה. אינו יכול לקיים כיבוד אביו להביא לו גוזלות ולהאכילו כדאי' בתוס' יבמות וקידושין דאל"ה מהיכא תיתי דישמע לאביו להיות רשע ולירא מפני אביו ויהי' עדיף יראת אביו מן יראת המקום וא"כ ע"כ מתחלה הוצרך לומר סד"א הואיל והוקש כבודם לכבוד המקום כו' לומר מטעם כיבוד אביו סד"א ליציית לי' ולכך ניחא לי' לאתויי הקרא דכיבוד וק"ל:

תוכן העניינים

כוס הישועות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה